תודה
הסיפור החסידי היומי
הרבי הביא לכך ראיה מכך שאדמו"ר הזקן בסוף ספר התניא, מוכיח את המתפללים שלא כראוי, ומבטא את צערו באידיש "געוואלד געוואלד", למרות שניתן לומר זאת גם בלשון הקודש. ובכל זאת כתב מילים אלו באידיש, וכך נדפס ונשאר לעד, כי אין בכך ירידה, אלא קריאה לפנימיות האדם בשפתו הוא.
כך אנו מוצאים גם ניגונים חסידיים רבים שמילותיהם אינן בלשון הקודש, אלא באידיש או בשפה המקומית, שכן באמצעות השפה המדוברת חודרים הדברים בפנימיות.
(שבת בראשית תשי"ד)