תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - י' תמוז
לבנות עולם ללא כלי עבודה
מלך אחד חלה במחלה נדירה. רופאיו קבעו כי התרופה היחידה שיכולה להציל את חייו היא חלב של לביאה.
משרת נאמן ואמיץ התנדב למשימה המסוכנת. הוא יצא אל המדבר עם עשרה גדיים, ובכל יום שלח גדי אחד אל הלביאה, וכך התקרב לאט לאט אל מאורתה, עד שרכש את אמונה.
הלביאה אפשרה לו להתקרב, הוא חלב אותה לתוך בקבוק ומיהר לחזור אל הארמון.
בדרך חזרה, כשישן המשרת, התעורר ויכוח סוער בין איברי גופו.
הרגליים אמרו בגאווה: "בזכותינו הגענו למדבר! בלעדינו המשימה לא הייתה מתחילה בכלל".
העיניים התערבו: "אנחנו אלו שראינו את הלביאה והדרכנו את הגוף!"
הידיים הכריזו: "החלק הקשה היה שלנו, אנחנו אלו שהעזנו לחלוב את הלביאה המאיימת!"
והלב סיכם: "האומץ והתושייה הגיעו ממני!"
לפתע קפצה הלשון ואמרה: "כולכם עבדתם קשה, אך אני השליטה האמיתית בגוף. בלעדיי, כל מעשיכם אינם שווים דבר".
האיברים לעגו לה: "איך את, שיושבת במקום חשוך ואין בך אפילו עצם אחת, מעזה להשוות את עצמך אלינו?"
הלשון ענתה: "היום אתם תראו את כוחי".
למחרת בבוקר, עמד המשרת הנרגש לפני המלך החולה. אך ברגע האמת, הלשון פלטה מילה ששינתה הכל: "אדוני המלך, הבאתי לך כוס מלאה בחלב של כלבה!"
המלך שהרגיש שמלגלגים עליו בימיו האחרונים, התמלא כעס גדול ופקד על שומריו: "קחו את האיש והוציאו אותו להורג מיד!"
בעודם צועדים אל הגרדום, אחז פחד נורא בכל איברי הגוף. הרגליים רעדו, העיניים דמעו והלב החסיר פעימה. אמרה להם הלשון: "האם אתם מודים כעת שאני החשובה ביותר? אם תסכימו, אציל את כולנו מהמוות". האיברים התחננו אליה בבכי שתעשה זאת.
המשרת ביקש לדבר עם המלך פעם אחת אחרונה. הוא כרע ברך ואמר: "מלכי הנערץ, מדוע אתה כועס? בארצי, יש שקוראים ללביאה בשם 'כלבה'. מה משמעותה של מילה לעומת התוצאה? קח את החלב, תן לרופאים לבדוק אותו, ותראה שהוא חלב לביאה טהור שיציל את חייך".
המלך הסכים לבדוק את החלב. הרופאים אישרו כי מדובר בחלב לביאה נדיר, המלך שתה ממנו והבריא לחלוטין. הוא העניק למשרת עושר רב ושלח אותו לשלום.
באותו היום למדו כל איברי הגוף שיעור לחיים: המעשים, האומץ והכוונות חשובים, אך המילה האחרונה היא של הפה. החיים והמוות ביד הלשון(מדרש ויקרא רבה)
הדיבור הוא כלי להעברת מידע, אך הוא גם הכלי של הבריאה והמשכה רוחנית. כפי שהקב"ה ברא את העולם בעשרה מאמרות - בדיבור, כך האדם שנברא בצלם אלוקים, בורא מציאות בכל מילה ומילה שיוצאת מפיו.
הדיבור הוא כלי עוצמתי בעל השפעה בלתי הפיכה. מילים יכולות לבנות עולמות, אך הן יכולות גם להחריב אותם ברגע. לפני שאנו בוחרים להוציא מילה מהפה, בין אם מדובר בביקורת, שמועה או סתם הערה, עלינו לזכור שמרגע שהיא נאמרה, אין לנו יותר שליטה עליה, ולא תמיד ניתן לתקן את הנזק שהיא עלולה לגרום.
אמר רבי שניאור זלמן מלאדי: "אותיות הדיבור הן המושכות חיות ואורות מהקב"ה".
כשאתה מוציא מפיך מילים טובות, אתה ממשיך אור וברכה לעולם. כשאתה מדבר מילים שליליות או רכילות, אתה לוקח את הכוח האלוקי הזה ומוריד אותו למקומות לא טובים, וממש בורא "צינורות" של אנרגיה שלילית סביבך וסביב השומעים.
הבעל שם טוב הקדוש אמר: "בדיבור אחד של אהבת ישראל ולימוד זכות על חברו, יכול האדם להכריע את המאזניים של העולם כולו לכף זכות."
הפה שלך הוא מפתח - מילה טובה, עידוד, או הגנה על שמו של אדם אחר, משנים את המאזן הרוחני של המציאות כולה באותו רגע...
זכור, הדיבור שלך הוא כלי אלוקי. השתמש בו כדי לבנות, לרפא ולרומם, אתה משנה באותו הזמן את העולם... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!
- חזק מאוד תודה רבה.