תודה
הסיפור החסידי היומי
החסיד ר׳ חאטשע פייגין היה שקוע בהקמת מוסדות בשליחות הרבי הריי״צ, באחת הפעמים נכנס ל"יחידות" לרבי, והתחנן שהרבי יתיר לו "רק חצי שעה ביום" ללמוד חסידות, כי בלי זה "חייו אינם קלים חיים"... ענה לו הרבי הריי״צ: במקום פלוני עדיין אין ישיבה, במקום אלמוני צריך לארגן "חדר", במקום ההוא צריך לעשות כך וכך וכן הלאה...
כששמע את התשובה פרץ ר׳ חאטשע בבכי חסר מעצורים שבא מקירות לבו והרבי הצטרף אליו בבכייתו. ולאחר מכן אמר: אם אנו נעשה מה ש'מתחשק' לנו, מה יהיה על כל אותם דברים שצריך לעשות? האם זהו רצון העליון?
(הסטטוס החסידי)