תודה
אוצרות הגאולה • מתורת הרבי בעניני משיח והגאולה העתידית - *פרשייה ללא עדי ראיה*
הרמב"ם (הל' מלכים רפי"א) כותב דברים נחרצים על האמונה במשיח והציפייה לביאתו: ו"ְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ, לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר, אֶלָּא בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה רַבֵּנוּ". וכהוכחה למציאותו של המשיח מצטט הרמב"ם את נבואת בלעם.
על-אף שהרמב"ם מגדיר את כל התורה כנבואת משה, כי שמענו אותה מפיו ולכן, הכופר בתורה הריהו כופר ב'נבואת משה'. בכל-זאת, ל'פרשת בלעם' יש שייכות מיוחדת ל'נבואת משה':
ה'חתם סופר' (בשו"ת שלו יו"ד סשנ"ו) כותב, ש'פרשיית בלעם' היא האירוע היחיד בתורה שאין עליו עדות ראיה. לסיפורי התורה היו עדי ראיה שהעבירו זאת לדורות הבאים, מאב לבן ומרב לתלמיד. וכך גם פרטי המצוות ראינו ושמענו מאבותינו ואבותינו מאבותיהם מדור לדור.
לעומת-זאת, פרשיית בלעם אירעה שלא בנוכחותנו. ומניין ידע זאת משה? – מהקדוש-ברוך-הוא בעצמו. ולכן, אנו מאמינים בה *אך ורק* מפאת 'נבואת משה'.
מקור: ע"פ לקוטי שיחות חל"ד ע' 121 הע' 54 ובשוה"ג