תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - ו' תמוז
לב מלכים ושרים ביד ה'
בעיירה קטנה באירופה חי חסיד ירא שמיים בשם רבי שלמה. רבי שלמה היה סוחר ישר דרך, אך בשנים האחרונות גזירות כלכליות קשות של השלטון המקומי הביאו אותו לסף פשיטת רגל. חובותיו הלכו ותפחו, והנושים איימו להשליכו לבור האסורים.
בוקר אחד הגיעה שמועה לעיירה: הדוכס הגדול, שהיה מקורב מאוד לקיסר, מגיע לביקור באזור. כולם ידעו כי מילה אחת מהדוכס יכולה לבטל גזירות, למחוק חובות ולהפוך עני לעשיר ברגע.
רבי שלמה התמלא תקווה. הוא השתמש בפרוטות האחרונות שנותרו לו כדי לשחד את שומרי הדוכס, והצליח להשיג פגישה אישית. בימים שקדמו לפגישה, רב שלמה היה עסוק כולו בהכנות. הוא שינן את מילות הבקשה, קנה בגד מכובד, ובלבו הרגיש תחושת הקלה עצומה. הוא אמר לעצמו: "הדוכס הוא איש רב חסד וכל-יכול במדינה הזו. ברגע שאפגוש אותו, כל צרותיי יסתיימו".
היום הגדול הגיע. רבי שלמה עמד בטרקלין המפואר, לבדו מול הדוכס הגדול. הדוכס הקשיב בקשב רב לסיפורו של היהודי, הנהן בראשו ואמר ברחמים: "סיפורך נוגע ללבי. עשה כך: חזור לביתך, ומחר בבוקר אשלח אליך את חותם המלכות הרשמי שיפטור אותך מכל חובותיך וייתן לך מענק פתיחה מחדש".
רבי שלמה יצא מהארמון שמח וטוב לב, הוא חזר לעיירה וסיפר לכולם על הנס הגדול. הוא ישן בלילה ההוא שנת ישרים, בטוח לחלוטין במחר.
בבוקר, התעורר רבי שלמה לקול המולת רחוב חריגה. הוא רץ לחלון וראה אנשים רצים מבוהלים. "מה קרה?" שאל את אחד העוברים ושבים.
"אסון נורא!" צעק האיש. "בסביבות חצות הלילה, לקה הדוכס הגדול באירוע מוחי פתאומי ונפטר מן העולם!".
רבח שלמה הרגיש כאילו עולמו חרב עליו. הרגליים שלו כשלו והוא התיישב על הרצפה, בוכה בדמעות שליש. כל תקוותיו התנפצו ברגע אחד. הדוכס, שהיה חזק וכל-יכול רק אתמול, הפך לעפר ואפר.
באותו רגע, נכנס לבית הרב של העיירה, ששמע על הבטחת הדוכס ועל הבשורה המרה. הרבי הניח יד על כתפו של רבי שלמה ואמר לו ברכות: "שלמה בני, מדוע אתה בוכה? האם בורא עולם נפטר חס וחלילה? הרי הקב"ה חי וקיים לעד".
הביט רבי שלמה ברב העיירה והבין את הטעות שלו. הוא נזכר בפסוק מתהילים: "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו".
הוא הבין כי חטא בכך שהעביר את המשקל של ביטחונו מהבורא אל בשר ודם, אל "נשיא" זמני שאין לו כוח אמיתי בעולם. רבי שלמה עצם את עיניו, ובלב שבור אך שלם, התפלל מעומק הלב: "ריבונו של עולם, סלח לי, טעיתי, אני מבין כעת שאין עוד מלבדו. רק אתה זן ומפרנס, ורק בידך הישועה".
בני אדם, חזקים ועשירים ככל שיהיו, הם רק שליחים זמניים ומוגבלים. המשענת האמיתית והיחידה שאינה מאכזבת לעולם היא בורא העולם.
העולם בנוי על דרך הטבע, והאדם מחויב לעשות השתדלות – ללכת לרופא כשחולים, לחפש עבודה כדי להתפרנס, או לפנות לרשויות כשצריך עזרה.
ועם זאת אין לאדם להעביר את הביטחון שבלב אל השליח, אלא להבין שהוא צינור בלבד, שאם בורא עולם גזר שהאדם יקבל שפע, השפע יגיע – ואם אדם מסוים יסרב לעזור, הבורא ישלח את הישועה ממקום אחר.
אמר שלמה המלך: "לב מלכים ושרים ביד ה'" (משלי כ"א, א')
אין לנו לפחד ממנהיגים, מנשיאים גדולים, ואין לו מה להחניף להם, בורא עולם מסיט את דעתם, המנהיג חושב שהוא מחליט מעצמו, אך באמת הוא רק כלי ביד ההשגחה העליונה.
אין לבטוח בשום מנהיג עולמי שיעזור לעם ישראל, יש לבטוח באבא שבשמים, הכתובת היחידה לכל בקשה וצורך היא תפילה ישירה אליו...
נמצאים אנו בפרשת דרכים, וכאן הזמן לומר שאף אחד לא ידאג לנו חוץ מעצמנו ואבינו שבשמיים, נבטח בו, נאמין, נתפלל, נתאחד, ונוכל לנצח כל מכשול בדרך הארוכה של עם ישראל... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים.