ממתק לשבת פרשת חקת תשפ''ו
ממתק לשבת פרשת חוקת תשפ"ו
דיוויד, איש עסקים שנוסע המון בעולם, הגיע באחד ממסעותיו לעיר סורבאיה שבאינדונזיה. הוא רצה לבקר בבית הכנסת המקומי, כיוונו אותו לבית הסמוך, שם התגוררה האישה שמחזיקה במפתח המבנה.
דיוויד דפק והאישה פתחה את הדלת, ביקשה ממנו להמתין רק רגע, ופתאום צץ מאחוריה בנה, נער כבן 13. הילד הסתכל על דיוויד ואמר בהתרגשות: "אמא! הנה היהודי שיעשה לי את הבר מצווה!"
האישה היתה בהלם וגם דיוויד לא הבין מה קורה.
מסתבר שהאישה, יהודייה שנשואה למוסלמי, נשארה בעיר לאחר פטירת אביה כדי להמשיך ולשמור על בית הכנסת השומם. ערב קודם לכן, היא נכנסה לבית הכנסת החשוך, נעמדה בדמעות ליד תמונה של הרבי מליובאוויטש וביקשה מקירות ליבה: "רבי, אני פה לבד. הבן שלי תכף בן 13, איך אעשה לו בר מצווה?!"
היא לא שמה לב שהילד עמד מאחוריה ושמע אותה. כשראה את דיוויד עומד בפתח הדלת למחרת בבוקר, הילד היה בטוח: זה השליח שהרבי שלח להם.
דיוויד לקח את הפרויקט בכל הלב. הוא הכין את הנער לבר המצווה, הביא אותו אלינו לבנגקוק, ושם זכינו לערוך לו באותו היום גם ברית מילה וגם חגיגת בר מצווה מרגשת.
אחרי הבר מצווה דייויד לקח את הנער ללמוד בישיבת חב"ד, ובפסח האחרון זכינו לסגור מעגל מדהים ולראות את פירות ההשגחה הפרטית הזו, כשהנער שכבר נשוי ואבא הגיע אלינו לבנגקוק יחד עם אשתו ושלושת ילדיו.
פרשת השבוע פרשת חוקת פותחת באחת המצוות המסתוריות והמפתיעות ביותר בתורה מצוות פרה אדומה. התורה מכנה את המצווה הזו במילים יוצאות דופן: "זאת חוקת התורה".
ונשאלת השאלה למה התורה משתמשת בלשון כללית כל כך? הרי היה מתאים הרבה יותר לכתוב "זאת חוקת הפרה"! למה מצווה אחת ספציפית זוכה לייצג את התורה כולה?
בנוסף לכך, במצוות פרה אדומה טמון פרדוקס הלכתי שאין לו שום הסבר הגיוני: האפר של הפרה האדומה משמש כדי לטהר את מי שנטמא בטומאה החמורה ביותר (טומאת מת), אך בו-בזמן, כל הכהנים הטהורים שעוסקים בהכנת האפר נטמאים בעצמם מעצם העיסוק בה! שלמה המלך, החכם באדם, אמר על המצווה הזו: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני". איך ייתכן שאותו חומר עצמו פועל שתי פעולות הפוכות לחלוטין מטהר טמאים ומטמא טהורים?
הרבי מליובאוויטש מסביר שבפרדוקס הזה טמון היסוד העמוק ביותר של התורה כולה, יסוד אהבת ישראל והשליחות.
טומאת מת מייצגת את המצב הרוחני הירוד ביותר, מצב של ניתוק ממקור החיים והקדושה. כדי לטהר יהודי שנפל למקום נמוך ומנותק כזה, הכהן הטהור נדרש לצאת אל "מחוץ למחנה", לעזוב את המקום הרוחני הבטוח והנוח שלו, ולהתעסק עם האפר והלכלוך. על אף שהעיסוק הזה יוריד אותו זמנית מדרגתו ויגרום לו עצמו להיטמא, התורה קובעת שזוהי חובתו המוחלטת.
כאן מלמדת אותנו התורה שיעור מדהים לחיים: כשאתה רואה יהודי שנמצא בשפל רוחני או נפשי, אל תסתגר בדל"ת אמות של קדושה ונוחות עצמית. אל תגיד "אני טהור וטוב לי, למה לי להתלכלך ולצאת מהקופסה בשבילו?".
התורה אומרת לנו "זאת חוקת התורה"! כל מהותה של התורה כולה היא היכולת לצאת מעצמך, לצאת אל מחוץ למחנה, להתמסר ולעשות טובה ליהודי אחר, אפילו אם זה דורש ממך לשלם מחיר אישי, לוותר על הנוחות שלך או לרדת לרגע ממדרגתך כדי להרים אותו.
היום יום חמישי, ג' בתמוז, נציין את יום ההילולא ה-32 של הרבי מליובאוויטש.
הרבי, בדאגתו ובאהבתו האינסופית לכל יהודי ויהודי בעולם, לקח את הרעיון הזה של פרה אדומה והפך אותו למפעל חיים חובק עולם. הרבי לא איפשר לחסידיו להישאר בתוך ה"מחנה" המוגן והבטוח. הוא שלח אלפי שלוחים לקצוות תבל למקומות הכי מרוחקים ומאתגרים כדי לדאוג שכל יהודי, בכל פינה בגלובוס, יקבל מים חיים של תורה, אהבה, חום ויהדות.
בואו נקדיש את השבת הזו ואת הימים הקרובים כדי להתבוננות בדרכו של הרבי, וניקח על עצמנו להמשיך את השליחות הזו בחיים האישיים שלנו: להוסיף עוד מעשה טוב, להושיט יד ולעזור לזולת, לצאת קצת מאזור הנוחות שלנו בשביל יהודי אחר, ולחזק את האחדות והערבות ההדדית בתוכנו.
ובעזרת השם, בזכות אהבת החינם והנתינה לזולת, נזכה בקרוב מאוד לסיום המלחמה בניצחון גדול, ולגאולה האמיתית והשלמה מיד ממש.
זכיתי בימים אלו להגיע לרבי ולעלות לציונו ואשמח להיות שליח שלכם, מצרף לכם לינק ותכתבו לי שמות ובקשות ואזכיר אתכם לברכה ולהצלחה
שבת שלום,
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק, תאילנד