סיום פרק י' https://youtu.be/CEEleWjkIeI.youtube תניא ליום ב' תמוז ה'תשפ"ו עד"מ ...
שיעור בספר התניא היומי
ב"ה
לימוד וערכים שיעורי לימוד יומיים תניא
תניא
שער היחוד והאמונה, תחילת פרק י'
מהוצאת קה"ת
יום שלישי א תמוז ה׳תשפ״ו / 16 יוני 2026
פרק י.
בסוף הפרק הקודם, פרק ט', הסביר רבנו הזקן, שכיוון שהקב"ה למעלה אין קץ מחכמה, שכל והשגה, לכן גם היחוד - שהוא ברוך-הוא מיוחד עם הספירות והמדות שבעולם האצילות (שלמרות שהם ענין של מדת החכמה ומדת החסד - הם בכל זאת מיוחדים עם אור אין סוף ברוך הוא באופן של "חד") - הוא למעלה מהשגת אנוש. ולכן נקראות בזהר הקדוש, מדותיו של הקב"ה, שהן ה"ספירות", בשם "רזא דמהימנותא", סוד האמונה, שהרי ענין ה"ספירות" קשור באמונה, שהיא למעלה משכל והשגה.
תניא ליום א' תמוז ה'תשפ"ו
פרק י
אך מכל מקום הואיל ודברה תורה כלשון בני אדם לשכך את האזן מה שהיא יכולה לשמוע לכך ניתן רשות לחכמי האמת לדבר בספירות בדרך משל וקראו אותן אורות כדי שעל ידי המשל הזה יובן לנו קצת ענין היחוד של הקדוש ב"ה ומדותיו שהוא בדרך משל כעין יחוד אור השמש שבתוך גוף כדור השמש עם גוף השמש שנקרא מאור כמ"ש את המאור הגדול וגו' והזיו והניצוץ המתפשט ומאיר ממנו נקרא אור כמ"ש ויקרא אלהים לאור יום וכשהאור הוא במקורו בגוף השמש הוא מיוחד עמו בתכלית היחוד כי אין שם רק עצם אחד שהוא גוף המאור המאיר כי הזיו והאור שם עצם אחד ממש עם גוף המאור המאיר ואין לו שום מציאות כלל בפני עצמו וכדברים האלה ממש ויותר מזה הן מדותיו של הקב"ה ורצונו וחכמתו בעולם האצילות עם מהותו ועצמותו כביכול המתלבש בתוכם ומתייחד עמהם בתכלית היחוד מאחר שנמשכו ונאצלו מאתו ית' ע"ד משל כדרך התפשטות האור מהשמש אך לא ממש בדרך זה רק בדרך רחוקה ונפלאה מהשגתינו כי גבהו דרכיו מדרכינו ומ"מ לשכך האזן נשמע ונתבונן ממשל אור השמש המיוחד ובטל במקורו ואינו עולה בשם כלל בפ"ע רק שם המקור לבדו כך כל מדותיו של הקדוש ב"ה ורצונו וחכמתו אינן עולות ונקראות בשמות אלו כלל אלא לגבי הנבראים עליונים ותחתונים שהווייתם וחיותם והנהגתם שהקב"ה מהוה ומחיה אותם ומנהיגם הוא ברצונו וחכמתו ובינתו ודעתו המתלבשות במדותיו הקדושות כדאיתא במדרש בעשרה דברים נברא העולם בחכמה בתבונה ובדעת וכו' דכתיב ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו וגו' וכמאמר אליהו דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין ובהון אתכסיאת כו'
המשך הביאור:
אך מכל מקום, -
למרות שה"ספירות" הן למעלה משכל והשגה, הואיל ודברה תורה כלשון בני אדם, לשכך את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע, לכך
– לכן, נתן רשות לחכמי האמת
– חכמי תורת הקבלה, לדבר בספירות בדרך משל, -
ביאור כ"ק רבינו: "כשאומרים "משל" הרי זה מדגיש שאינם אותו הענין (הנמשל), כי אם שיש דוגמא בשייכות דפרטי המשל ביניהם - להשייכות בין פרטי הנמשל, אף דפרטי המשל והנמשל אין כל ערך ושייכות ביניהם (על דרך זה בנידון דידן אין ערך כלל לאור ושמש עם הספירות ומקורם - כי אם המשל הוא על יחודם (שייכותם) דהאור והשמש שמקיל ההבנה בהיחוד דהספירות במקורם כו')".
וקראו
– המקובלים, אותן
– את ה"ספירות", בשם "אורות", -
משל מענין אור וגילוי, כדי שעל ידי המשל הזה
– מאור, יובן לנו קצת עניין
– ואופן, היחוד של הקדוש-ברוך-הוא ומדותיו, -
ב"ספירות", שהוא בדרך משל כעין יחוד אור השמש שבתוך גוף כדור השמש
– כמו שאור השמש הנמצא בתוך גוף כדור השמש מתייחד עם גוף השמש שנקרא 'מאור', -
לא רק "שמש", אלא גם "מאור" – היא מקרינה מתוכה אור. כמו שכתוב: "את המאור הגדל וגו'", -
כלומר: הקב"ה ברא את השמש, הנקראת "מאור", שהיא המקור והשייכות לאור הבא ממנה, והזיו והניצוץ המתפשט ומאיר ממנו
– מה"שמש", נקרא "אור", כמו שכתוב: "ויקרא אלהים לאור יום", וכשהאור הוא במקורו בגוף השמש - הוא מיחד עמו
– עם השמש, בתכלית היחוד, כי אין שם
– בגוף השמש, רק עצם אחד שהוא גוף המאור המאיר, -
אין מקום לומר, שישנם שם שני דברים – ה"מאור" עצמו, וה"אור" הבא מן המאור, אלא שם קיים דבר אחד בלבד – והוא ה"מאור", כי הזיו והאור
– הם, שם
– בגוף השמש, עצם אחד ממש עם גוף המאור המאיר, ואין לו
– לזיו, שום מציאות כלל בפני עצמו.
– כלומר: לכאורה, למרות שדבר ברור הוא, שבגוף השמש ישנו בודאי אור השמש – שהרי כיוון שאור השמש מתפשט למרחק רב כזה עד שהוא מאיר את האדמה, ודאי הדבר שהוא נמצא גם בשמש עצמה – אלא, יחודו שם הוא באופן שהוא כולו מיוחד עם ה"מאור" עצמו, ואי אפשר לציין אותו שם בשם "אור" ו"זיו", שכן, שם אין הוא מציאות לעצמו כלל – שם קיים במציאות רק ה"מאור" והמקור של האור. וכדברים האלה ממש, -
אודות יחודו של אור השמש כשהוא נמצא במאור עצמו, ויותר מזה, -
כלומר: יותר מאשר הוסבר בקשר ליחוד ואיחוד אור השמש עם ה"מאור", הן מדותיו של הקדוש-ברוך-הוא ורצונו וחכמתו בעולם האצילות
– "ספירות" עולם האצילות ביחודם, עם מהותו ועצמותו
– של הקב"ה, כביכול, המתלבש בתוכם
– מהותו ועצמותו כביכול המתלבש בתוך ה"ספירות", ומתיחד עמהם בתכלית היחוד, -
שכך ויותר מכך – הוא למשל יחודו של אור השמש עם השמש, בשעה שהאור נמצא בגוף השמש, מאחר שנמשכו ונאצלו
– ה"ספירות", מאתו יתברך, על דרך משל כדרך התפשטות האור מהשמש. אך
– ביחס ל"ספירות" ולמאצילן ברוך הוא, הרי זה לא ממש בדרך זה, -
כפי שהדבר הוא באור המתפשט מהשמש, רק בדרך רחוקה ונפלאה מהשגתנו, כי גבהו דרכיו
– של הקב"ה, מדרכינו.
ומכל מקום, -
למרות שזה באופן נעלה ביותר מאשר אצל האדם, בכל זאת, כדי לשכך האזן, נשמע ונתבונן ממשל אור השמש, המיוחד ובטל במקורו, ואינו עולה
– האור בהיותו בשמש עצמה, בשם כלל בפני עצמו רק שם המקור לבדו - כך
– גם, כל מדותיו של הקדוש-ברוך-הוא ורצונו וחכמתו, אינן עולות ונקראות
– לגבי הקב"ה, בשמות אלו
– של מדות, רצון וחכמה, כלל אלא לגבי הנבראים
– בלבד, הערת כ"ק רבינו: "שהם למטה מאצי' – בבריאה יצירה ועשי' – והיינו", עליונים ותחתונים, -
הנבראים העליונים והנבראים התחתונים, שהויתם וחיותם והנהגתם, שהקדוש-ברוך-הוא מהוה ומחיה אותם ומנהיגם, הוא
– על ידי, ברצונו וחכמתו ובינתו ודעתו
– של הקב"ה, המתלבשות
– רצונו, חכמתו, בינתו ודעתו של הקב"ה, מתלבשות במדותיו הקדושות, -
חסד, גבורה, תפארת וכו', הרי לגבי הנבראים, המתהווים, מקבלים חיותם ומונהגים מהקב"ה על ידי התלבשות רצונו, חכמתו, בינתו ודעתו – במדותיו, נקראים הספירות והמדות בשמות חכמה, בינה, דעת ומדות. כדאיתא
– כמו שמצינו במדרש: "בעשרה דברים נברא העולם: בחכמה, בתבונה ובדעת וכו', דכתיב: -
ככתוב: ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו וגו'".
– כתוב הרי במדרש, שהתהוות העולם היא ב"עשרה דברים", שהם עשר ה"ספירות", וכמאמר אליהו: -
ב"פתח אליהו" שבהקדמת תיקוני זהר: "דאפיקת עשר תקונין, וקרינן להון עשר ספירן, -
אתה (ריבונו של עולם) הוצאת עשרה "תיק"ונין" והם נקראים "עשר ספירות", לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגלין ועלמין דאתגלין, -
כדי להנהיג בהן (בעשר הספירות) את ה"עולמות הסתומים" (העולמות שלמעלה מהשגה), ואת ה"עולמות הגלויים" (שהם גלויים להשגת האדם), ובהון אתכסיאת כו'".
– ובהם (ועל ידם) אתה מתכסה ומסתתר מהנבראים, שלא יראו בגלוי את החיות האלקית המהווה ומחיה אותם. רבנו הזקן מביא להלן דוגמא כיצד נתהוו הנבראים מהמדות והספירות:
באדיבות רדיו מבשר טוב: https://www.770tv.org/
- התחלת פרק י''א https://youtu.be/0A6J_c_Rq58.youtube ב"ה לימוד וערכים שיעורי לימ...
- סיום פרק י''א https://youtu.be/A-pIp8Y4kDg.youtube תניא ליום ד' תמוז ה'תשפ"ו אבל...
- התחלת וסיום פרק י''ב תניא ליום (שבת) ה' תמוז ה'תשפ"ו פרק יב רק שהברואים מתחלקים ...