תודה
הסיפור החסידי למוצ''ש
סיפור חסידי למוצ"ש
הבעש"ט נסע פעם עם תלמידיו, ובאו לעיר אחת,
והתאכסנו בבית נגיד אחד.
דודו של הנגיד, רב בעיר אחת רחוקה משם, בא אז אף הוא לראות את הנגיד,
ומחמת שהיה אורח חשוב, כי לא התראו זה עם זה יותר משתים עשרה שנה,
עשו לכבודו סעודה גדולה,
והזמינו את כל בני העיר.
אחר התפלה באו כל בני העיר לבית הנגיד, ודודו הרב ישב בראש הקרואים,
והבעש"ט עדיין היה מתפלל בירכתי הבית.
בני העיר אמנם שמעו את שמע הבעש"ט,
אבל לא החשיבו אותו.
הרב האורח שאל מי הוא שמתפלל עדיין, והשיבו לו כי זהו הבעש"ט,
ואף הוא לא החשיבו,
ואת תלמידי הבעש"ט לא הזמינו להסב לסעודה.
כשסיים הבעש"ט את תפילתו, ניגש להרב, ואמר לו:
דבר סתר לי אל כבודו.
הלך עמו הרב לחדר מיוחד, והבעש"ט אמר לו:
יש לכבודו איזה חסרון, שמצטער עליו.
והרב אמר:
לא.
אמר לו הבעש"ט:
בכל פעם שהוא רוצה לכוון בשמע ישראל,
עומד נגדו שתי־וערב.
והרב הכחיש.
אמר לו שוב הבעש"ט:
איך אפשר שזה שקר, והלא כבודו התענה על זה?
הודה הרב ובכה לפניו והתחנן שיעזור לו.
אמר לו הבעש"ט:
רפואתו היא, שלא יהרהר אחר צדיקים הגדולים.
קיבל על עצמו הרב בלב שלם שלא ישוב לִכְסְלָה,
והבעש"ט אמר לו שינסה לכוון היום, ויראה כי שב ורפא לו.
וכן היה.
מיד לקח את הבעש"ט בידו והושיבו בראש הקרואים,
והזמין גם את תלמידיו, וכיבד אותם בכבוד גדול.
(סיפורי חסידים , הרב זוין)
שבוע טוב ומבורך