ממתק לחג הפס''ח תשפ''ו
ממתק לחג הפסח תשפ"ו
יובל טייל במזרח כחצי שנה, כשהיה בן 26.
בליל הסדר באחת השנים הקודמות הוא סיפר לנו סיפור מדהים:
"טיילתי בלאוס ויום אחד חליתי מאוד. הייתי עם חום גבוה וממש לא יכולתי לקום מהמיטה במשך כמה ימים. למזלי בעלי האכסניה שמו לב שאני בחדר כל הזמן, הם באו לראות מה קורה איתי והביאו לי מים. אחרי כמה ימים התעוררתי והרגשתי קצת יותר טוב, בדיוק נכנסה מישהי לנקות את החדר ושאלתי אותה איזה יום היום. היא אמרה לי את התאריך ופתאום קלטתי שנשארו לי בדיוק יומיים לליל הסדר, ואם אני רוצה להגיע לבנגקוק לעשות סדר עלי לצאת ברכבת הבאה שיוצאת ממש בקרוב. התארגנתי מהר, הייתי ממש חלש מכל הימים ששכבתי ולא אכלתי, ובכל זאת ארזתי את התיק בשארית כוחותיי והלכתי באיטיות לתחנת הרכבת בתקווה שאספיק. כשהגעתי לתחנה הספקתי לראות את אחורי הרכבת שבדיוק עזבה את התחנה.. הרכבת הבאה תצא רק מחר באותו זמן וזה אומר שאגיע לבנגקוק אחרי ליל הסדר. נשברתי, התיישבתי בצד על אחד האבנים והתחלתי לבכות. פתאום בא אלי מישהו מקומי, תפס לי את התיק ואומר לי בוא איתי. ניסיתי לשאול אותו לאן הוא לוקח אותי אבל הוא כבר החל ללכת במהירות, ואני אחריו כדי שלא יגנוב לי את התיק. הלכנו ככה כמה דקות עד שהגענו לחנייה, הוא פתח את הרכב, דחף לתוכו את התיק ומיד אחריו דחף אותי פנימה והתחיל לנסוע במהירות. אני מנסה לעצור אותו ולהבין לאן הוא לוקח אותי, התחלתי כבר לחשוב על הכותרות שיספרו על ישראלי שנחטף בלאוס... הבחור עלה לכביש המהיר ונסע כך כבר יותר משעה בלי לדבר איתי. אחרי כמעט שעתיים של נסיעה הוא ירד מהכביש ונכנס לחנייה, הוציא לי את התיק ולראשונה אני שומע את הקול שלו: "תעמוד כאן עוד עשר דקות בדיוק, הרכבת לבנגקוק תגיע לכאן". רציתי להודות לו ולשאול אותו למה עזר לי, אבל הבחור פשוט חזר לרכב ונעלם, וכפי שהוא אמר הרכבת הגיעה אחרי כעשר דקות והספקתי להגיע לבנגקוק לפני ליל הסדר. איך שנכנסתי לבית חב"ד שכחתי שהייתי חולה והתחלתי להרגיש בנאדם חדש, ואני רוצה לסיים ולומר לכם שאליהו הנביא יכול לפעמים להגיע גם בתחפושת של אדם מלאוס
אנחנו פותחים את אמירת ההגדה, כאשר קערת הסדר ובתוכה שלוש מצות מונחת לפנינו במילים ."הא לחמא עניא די אכלו אבהתנה בארעה דמצרים" - זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.
אבל רגע: האם אכן זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים? הלא זוהי מצה שנאפתה בירושלים, בכפר-חב"ד או בברוקלין שבניו-יורק. הגיוני יותר שנשתמש במשפט: לחם זה המונח לפנינו, דומה ללחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים!
נראה שמחבר ההגדה רצה להעביר כאן מסר חשוב, והוא בחר לעשות זאת מיד בפתיחת ההגדה. מצרים אינה מוגבלת רק לגבולות גיאוגרפיים, וגלות מצרים זה לא דבר שהתרחש לפני מאות שנים. למעשה, גלות מצרים מסמלת את הגבולות הפנימיים שעליהם אנחנו מנסים להתגבר מדי יום. ארץ מצרים, מלשון 'מיצר', מסמלת את המחסומים שמעכבים את הדרך שלנו להתחברות לקב"ה ולעבודתו.
"בהגדה נאמר בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", ורבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא ומייסד חסידות חב"ד מוסיף שיציאת מצרים היא הליך שמתבצע בכל יום ויום. כשאנחנו מתגברים על החששות והגבולות, אנחנו יוצאים ממצרים.
וכך אומר לנו מחבר ההגדה: כשאתם באים לערוך את ליל הסדר ולקרוא על יציאת מצרים, אל תתייחסו לטקסט כאילו הוא מתאר מאורעות שקרו לאבותינו לפני הרבה שנים. תראו את זה כטקסט רלוונטי ועכשווי, שמבקש מכל אחד מהמשתתפים: תצאו ממצרים, היום.
יהי רצון שנזכה לצאת כל אחד מהמצרים האישי שלו ובזכות זה נזכה לקיום הפסוק כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות בגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.
חג שמח!
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד