תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - יא' ניסן
בדיקת החמץ שאתה צריך לעשות לפני החג
פסח אחד, לפני שריפת חמץ, קרא רבי לוי יצחק לאחד מחסידיו וביקש ממנו משימה מוזרה: "צא לשוק והבא לי מעט משי מוברח".
סחורה שהייתה אסורה בייבוא באותה המדינה.
החסיד יצא, ותוך דקות ספורות חזר עם פיסת משי איכותית. "זה היה קל," אמר החסיד, "למרות האיסור של הקיסר, הסוחרים מחביאים משי ומוכרים אותו בסתר ביוקר".
חייך הרבי וביקש משימה נוספת: "עכשיו, צא לשוק והבא לי מעט חמץ".
החסיד תמה, שהרי מועד ביעור חמץ כבר הגיע וכל היהודים ניקו את בתיהם, אך הוא ציית. הוא עבר מבית לבית, שאל, חיפש והתחנן, אך חזר בידיים ריקות. "רבי," אמר, "חיפשתי בכל מקום. לא נותר אפילו פירור אחד של חמץ בעיירה. כולם ביערו הכל לכבוד החג".
באותו רגע נשא הרבי מברדיצ'ב את עיניו לשמיים ואמר: "ריבונו של עולם! הבט על עמך ישראל. הקיסר הגדול הטיל גזירות, העמיד שוטרים וקבע עונשים חמורים למי שיחזיק משי מוברח – ובכל זאת השוק מלא בו. ואילו אתה, כתבת בתורה 'בל ייראה ובל יימצא' לפני אלפי שנים. אין שוטרים בשוק ואין עונשים מיידיים, ובכל זאת, אין בכל העיירה אפילו יהודי אחד שמחזיק חמץ!"
כולנו כבר ימים רבים מנקים את הבית מחשש אבק, מחשש חמץ. משקיעים זמן וכוחות רבים.
יש לזכור דבר חשוב - כשם שאנו מקפידים שביתנו יהיה נקי מחמץ, כי כך ציווה הקב"ה, כך עלינו להקפיד שביתו של השכן לא יהיה ריק ממצות ויין.
ההלכה הראשונה של פסח ב"שולחן ערוך" היא "קמחה דפסחא", לתת קמח לעניים כדי שיהיה להם מצות לחג.
אולם הצדקה בפסח אינה רק "מתן כסף", אלא דאגה לכך שכל אדם יוכל להרגיש בן חורין. אם למישהו חסר יין לארבע כוסות, הוא עדיין "עבד" למצוקה הכלכלית שלו. הצדקה משחררת אותו לחגוג את החירות.
לכן, לפני שבודקים אם הבית נקי מחמץ, בודקים אם לשכן יש מה לאכול בסעודת החג. זוהי "בדיקה" לא פחות חשובה, ואפילו חשובה יותר.
הצדקה היא ה"דבק" שהופך אותנו לעם אחד שיוצא ממצרים ביחד.
כשאתה משמח יהודי בחג, אומר הקב"ה: "אתה שמחת את הבנים שלי, אני אשמח אותך".
חשיבה על האחר, מספר מטבעות לצדקה, יכולים להפוך את החג של האחרים למואר יותר, ואותך למאושר יותר... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים . אמן!