תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - ח' ניסן
אל תיתן לעבר שלך לנהל את העתיד שלך
באחד הימים הגיע יהודי לרבי אברהם מצ'רנוביל בבקשה לתיקון על עוונותיו. האיש היה שבור לב, מלא בייסורי מצפון, וביקש מהרבי שיטיל עליו סיגופים וצומות קשים כדי "למרק" את נפשו.
רבי אברהם הסתכל עליו בחיוך אוהב ואמר לו: "ידידי, ישנן שתי דרכים לנקות בגד מלוכלך. דרך אחת היא לשפשף אותו בחוזקה ובכוח עד שהכתם יורד, אך כך הבגד עלול להיקרע. הדרך השנייה היא להשרות אותו במים צלולים וזכים, והלכלוך נמס מאליו".
המשיך הרבי: "הסיגופים והצומות הם השפשוף החזק. אבל ה'מים הזכים' הם השמחה והדבקות בה'. במקום להתמקד ברע שעשית, התמקד בטוב שאתה יכול לעשות מעכשיו. תתפלל בשמחה, תעשה חסד בלב שלם – והאור הזה כבר ינקה את כל החושך שהיה".
ישנן שני מושגים המשולבים יחדיו - סור מרע, עשה טוב.
כדי לסור מרע, לא תמיד צריך לייסר את הנפש והגוף, לעיתים עיקר ה"סור מרע" הוא ב"עשה טוב".
האור הקטן ביותר של עשייה חיובית יכול לגרש הרבה מן החושך.
ישנו הבדל בין "תיקון מתוך שבירה" לבין "תיקון מתוך צמיחה".
כשאדם מתמקד רק בטעויות שלו, הוא עלול ליפול לעצבות. העצבות היא מחסום – היא גורמת לאדם להרגיש חסר ערך, ואז אין לו כוח להשתפר.
לכן, לא משנה להיכן נפלת, איפה טעית ומה גרמת, אל תיתן לעבר שלך לנהל את העתיד שלך. החרטה צריכה להעשות, אבל העשייה והצעידה קדימה צריכה להיות תמידית.
אם תמלא את היום שלך במעשים טובים, בלימוד ובעזרה לזולת, לא יישאר בלב שלך מקום ליצר הרע או למחשבות שליליות. "הלכלוך" שבך פשוט "נשטף" כי הנפש שלך עסוקה בדברים טובים יותר.
בורא עולם לא מחפש שתסבול בייסורים, אלא שתקום ותתקדם קדימה.
בימים אלו כולנו עסוקים בביעור חמץ. החמץ מסמל את הגאווה - הבצק שתופח, המסר של רבי אברהם מזכיר לנו שהדרך לבער את ה"חמץ" שבלב היא לא על ידי הלקאה עצמית, אלא על ידי הכנסת אור – בדיוק כמו שאנחנו בודקים את החמץ עם נר.
האור של המצוות והשמחה "ממיס" את הגאווה והיצר הרע בצורה טבעית, בלי לשבור את הנפש... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים . אמן.