תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - כב' אדר
מה צריך לעשות כדי לזכות בישועות
בכפר קטן ומרוחק שררה בצורת קשה במשך חודשים ארוכים. השדות התייבשו, בארות המים התרוקנו, והייאוש החל לחלחל ללבבות התושבים.
ראש הכפר החליט לכנס את כל התושבים בכיכר המרכזית לתפילה המונית לגשם. הוא ביקש מכולם להגיע ביום מסוים, בשעה מסוימת, כדי לזעוק יחד לשמיים. ביום המיועד, התאספו מאות אנשים בכיכר.
השמש קדחה מעל ועננים לא נראו באופק. לפתע הבחין ראש הכפר בילד קטן שעומד בשורה הראשונה ואוחז בידו מטריה צבעונית גדולה.
האנשים מסביב החלו להתלחש ולצחוק: "למה הבאת מטריה? השמיים בהירים לגמרי, אין זכר לגשם!"
הילד הביט בהם בפליאה וענה בפשטות: "חשבתי שאנחנו באים להתפלל לגשם. אם אנחנו מאמינים שהוא יבוא, לא כדאי שנהיה מוכנים?"
באותו רגע, עוד לפני שהחלו בתפילה, החלו עננים שחורים לכסות את השמיים וטיפות ראשונות של גשם החלו לרדת. רק הילד הקטן נשאר יבש תחת המטריה שלו.
אין אדם שלא צריך ישועה כל שהיא, לעיתים הישועה היא דבר שמעל הטבע, משהו שרק נס יכול להפוך את הצרה לרווחה.
כמובן שהתפילה היא הנשק שלנו, ואנו מרבים להתפלל, מרבים להוריד דמעות. אולם שאלה אחת חשובה חייבת להישאל - האם אנו מאמינים שאפשר להפוך את הגזירה לישועה? למצוא מרפא למחלה חשוכת מרפא? למצוא את הזיווג גם בגיל מתקדם? לצאת מחובות גדולים?
אמונה היא לא רק לבקש משהו או לקוות שמשהו יקרה. אמונה אמיתית היא הציפייה לתוצאה. כשאנחנו מאמינים באמת, כאנחנו מתנהגים כאילו הישועה כבר בדרך – אנחנו מביאים איתנו את ה"מטריה".
כשאתה מאמין שאפשר לשנות, מצפה לנס, אתה יוצר כלי להכיל את אותה הישועה.
אומר שלמה המלך: "בְּטַח אֶל ה' בְּכָל לִבֶּךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן" (משלי ג, ה)
תבטח בהנהגה האלוקית גם כשדברים אינם נראים הגיוניים לשכל האנושי שלך, רק כך תוכל לעשות סעודת הודיה על הניסים שקרו לך... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים . אמן!