תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - כא' אדר
מה יגרום לך לראות ולחוש את הטוב שבך?
באחד הימים, בעת שיצא רבי אלימלך לגלות עם אחיו, רבי זושא, כדי לזכך את נשמתם, הם הגיעו לעיירה אחת כשהם לבושים כעניים מרודים.
איש לא הכיר אותם, והם זכו ליחס מזלזל מצד בני המקום.
כעבור שנים, כששמו של רבי אלימלך כבר יצא למרחוק כצדיק וקדוש, הוא חזר לאותה עיירה. הפעם, כל נכבדי העיר יצאו לקראתו בכבוד גדול, עם סוסים מפוארים ועגלה הדורה, והתחננו שיבוא להתארח בביתם.
רבי אלימלך השיב להם במסר נוקב: "מה נשתנתה הפעם מהפעם הקודמת? אני הרי אותו אלימלך שהיה כאן אז. ההבדל היחיד הוא שעכשיו באתי עם סוסים ועגלה יפים.
אם כך, הכבוד שאתם חולקים אינו מופנה אליי, אלא לסוסים ולעגלה. לכן, אנא מכם, קחו את הסוסים והעגלה לביתכם ותנו להם לאכול ולשתות, ואני אמשיך בדרכי".
כמה כבוד אנו רוחשים לחיצוניות של האדם, אף שהיא לא מראה מאומה מי ומה הוא אותו האדם.
הכבוד החיצוני לרוב מטעה, ועל האדם לבחון את פנימיות הזולת ללא קשר למעמדו החברתי.
אמר רבי אלימלך: "אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרוֹנָם".
רבי אלימלך מלמד שהראייה החיצונית היא אוטומטית – לפי שהעין ישר מסתכלת לחסרונות, ללבוש, למעמד או לטעויות של האחר.
כדי לראות פנימיות, דרושה עבודה שבלב. הוא מבקש מבורא עולם שיעזור לנו "לחדור" מבעד לקליפה החיצונית כדי למצוא את הנקודה הטובה שקיימת בכל אדם.
זכור! העולם הוא מראה, אם רואה אתה חסרון בזולת, זהו לעיתים רמז לכך שהחסרון קיים בך בעצמך.
כשאנחנו מתמקדים בפנימיות של האחר, אנחנו למעשה מזככים את הנשמה של עצמנו. מי שמסוגל לראות מעבר לבגדים הבלויים או להתנהגות הלא מחמיאה של הזולת, מוכיח שהפנימיות שלו עצמו נקייה וטהורה.
כמו שאדם המקבל מתנה ארוזה בצורה יפה ומכובדת, לא רוחש לאריזה כבוד, הוא אולי מתפעל, אך ליבו על מה שנמצא בתוכה.
כך כשאתה נפגש עם אדם, נסה לראות מעבר למעטפת המבלבלת, אל תוך נשמתו החצובה מתחת כיסא הכבוד.
אמר רבי נחמן: "הרצון שלך לראות תמיד את הטוב שבאנשים, יגרום לך לראות ולחוש את הטוב שבך..." ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים . אמן!