תודה
מכתב יומי מהרבי - עצה לחיים. *ומה מבחן התוצאה?*
מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש על האופן בו האדם מביט על מצבו וההשלכה על פעולותיו:
מזמן לזמן, שואל הנני מ... מהנעשה אתו ופעולותיו והודיעני גם כן מה שכותב אליו אודות מצב הרוח, יותר נכון אודות נפילת הרוח שלו ומה שכותב כבודו להרב הגאון הנ"ל בנוגע למצבו ברוחניות.
וכבר ידוע בעניינים כגון אלו פתגם כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, אשר האיסור של לשון הרע הוא לא רק בנוגע לזולתו אלא גם בנוגע לעצמו, שהוא אסור גם כן וכבר ידוע בדברי הרמב"ם החילוק בין לשון הרע למוציא שם רע, שלשון הרע הוא אפילו כשאומרים אמת ובפרט אם מגזימים ועוד יותר מהגזמה.
ועוד והוא העיקר, על פי המבואר בכמה מקומות בדא"ח [=בספרי חסידות], אשר בכדי שהגרעין הנזרע בארץ יצמיח תבואה ואילן עושה פרי, צריך להיות רקבון מתחלה, כלומר ביטול מציאותו הקודמת שאז, מצמיח יותר וביותר.
אבל, במה דברים אמורים שרקבון זה ברכה בו, כשנעשה הוא בארץ הראויה לזריעה ולצמיחה ומכשיר את האדמה לזריעה ולצמיחה ומשקים אותה וכו', אבל כשמניח גרעין על השולחן ומרקיב אותו, הרי לא לבד שאין כל תועלת וצמיחה, אלא אדרבה, מפסיד גם את הגרעין.
ועל דרך זה הוא החילוק בין עצבות למרירות וכמובן, ממה שנתבאר בתניא.
והבחינה בזה, לבלי להטעות את עצמו ולדעת מהות הרקבון ונמיכת הרוח, הם התוצאות הבאות, שבאם הנמיכות רוח מביאה לתוספת בפעולה בעניני יהדות, הנה זה רקבון מצמיח כמה פעמים בערך הגרעין ואם גורם חלישות ועל אחת כמה וכמה ביטול פעולות הנ"ל, הרי זה מסוג השני. והנמשל מובן.
ומוכרח הוא לקבוע זמן בלימוד תורת החסידות, קביעות בזמן וקביעות בנפש ואז סוף כל סוף, יגיע לקיום הציווי עבדו את ד' בשמחה.
בברכה לבשורות טובות בכל האמור לעיל.
מקור: אגרות קודש חי"ב מכתב ד'קח