תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - כב' שבט
הגדולה שלך לתת יחס לאחרים
סדר יומו של רבנו חיים פלאג'י זצ"ל היה עמוס, מיד כשהגיע לביתו המון רב קיבל את פניו לדיני תורה, לבוררויות, להתייעצות ולשאלות בהלכה. הרב קיבל את פני כולם בסבלנות ובמאור פנים, שמע ושקל פסק ויעץ הורה ובירך. רק כאשר האחרון שבהם הלך, הוגש לפניו האוכל.
אולם אז נפתחה הדלת ומישהו בא, והרב בטבעיות הורה לסלק את הצלחת, כאילו סיים זה עתה לאכול. שאל הלה את שאלתו, קיבל תשובה והצלחת חזרה לשולחנו, וכך הייתה מובאת ומסולקת, מוגשת ומוסרת, עד שהשתרר שקט, איש לא בא והרב סיים לאכול את התבשיל, שהתקרר בנתיים וטעמו פג.
באחד הימים כשסיים הרב לאכול תמה: "איך זה שאיש לא הפריע היום באמצע הסעודה?"
סיפר לו בנו: "אישה אחת באה ובקשה לשאול שאלה, אמרתי לה שאתה אוכל עתה ותבוא בשנית".
"מי האשה?" שאל הרב.
"אישה אחת מקצה העיר ושאלה פעוטה לה, בדיני כשרות" השיב בנו.
קם הרב, לבש את גלימתו ואמר לבנו: "בוא נלך".
"לאן?" שאל הבן, "אל האישה - אתה, כדי להתנצל בפניה, ואני, כדי לענות על שאלתה..." אמר הרב חיים פלאג'י.
כל אחד מאיתנו הוא מנהיג - בבית, בעבודה, במשפחה. תפקיד המנהיג הוא לראות את טובת הכלל, את צורך האחרים, לעיתים אפילו לפני הצורך שלו.
לעיתים מגיעים אנו הביתה, הצלחת מוגשת, הרעב גדול, והילד רוצה להראות לנו ציור שצייר, משחק שקיבל - "דווקא עכשיו" חושבים לעצמנו...
האמת, קשה לנתק את הרצון לאכול כדי להתייחס לאחרים, אבל זהו הכוח של מנהיג, של אבא, אמא, ובעצם של כל אדם - לחשוב לפעמים על האחר.
אדם שחושב על האחרים בזמן שהכי מתבקש לחשוב על עצמו, מבטל את הרצון שלו בשביל אחרים, גורם במעשיו לבורא עולם לבטל את הרצון שלו, ולעשות עכשיו דווקא את הרצון של האדם.
בורא עולם שמע את תפילותיהם של צדיקי הדורות, כי הם ביטלו את הרצון שלהם והתייחסו לאחרים.
אם רוצים אנו לקבל ישועות, ברכות ונחת בחיינו, מידי פעם נעצור את מרוץ היום, וניתן יחס שלם, יחס עם כבוד לאנשים שסביבינו, שלעיתים מחכים לרגעים הללו איתנו...
("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות . אמן!