ממתק לשבת פרשת יתרו תשפ''ו
*ממתק לשבת פרשת יתרו תשפ"ו*
הרבנית חיה מושקא, רעייתו של הרבי מליובאוויטש, שיום השנה שלה יחול השבוע בכ"ב שבט, נסעה פעם ברכב עם הנהג, כשאחד הרחובות בדרכם נסגר לתנועה, ושלט שהוצב שם הפנה את הרכבים לדרך עוקפת ברחוב צדדי. כשנכנסו לרחוב הצדדי, ראו בצד הרחוב ניידת משטרה החונה ליד משאית גדולה, ובחצר שמאחוריהם רהיטים וכלי בית.
אחרי שהתקדמו עוד כמה עשרות מטרים, ביקשה הרבנית מהנהג לחזור למקום שבו עברו. כשהנהג הביע את פליאתו, אמרה לו הרבנית: "אבי, הרבי הריי"צ, לימד אותי שכל דבר שמתרחש הוא בהשגחה פרטית. לא סתם עברנו ברחוב הזה. בוא נחזור ונראה מה קורה שם".
הם אכן חזרו למקום, והנהג יצא מהרכב ובירר אצל האנשים שעמדו שם מה בדיוק קרה. התברר שבאותו בית התגוררה משפחה שעלתה לא מזמן מרוסיה. המשפחה לא שילמה דמי שכירות כבר מספר חודשים, ועכשיו הגיע בעל הבית עם צו הפינוי שקיבל מבית המשפט ורוצה לפנות אותם בכח. ההורים עמדו עם ילדיהם בחצר, כשהם בוכים ואובדי עצות.
כששמעה הרבנית את הסיפור, ביקשה מהנהג לגשת לבעל הבית ולשאול מה הסכום שחייבים לו, ובעל הבית נקב בסכום של כמה אלפי דולרים, עבור ארבעה חודשי שכירות.
הרבנית הוציאה מיד את פנקס השיקים שלה, רשמה שיק על כל הסכום, וביקשה מהנהג שימסור אותו לבעל הבית, באופן שבני המשפחה לא ישימו לב מי שילם עבורם את החוב.
*
פרשתנו מתחילה במילים: "וישמע יתרו כהן מדין". שואל רש"י: “מה שמועה שמע ובא?" ועונה: "קריעת ים־סוף ומלחמת עמלק".
מה פשר השאלה “מה שמועה שמע ובא”? הרי לכאורה מפורש בפסוק בדיוק מה הוא שמע: "וישמע יתרו… את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו, כי הוציא ה' את ישראל ממצרים"!
מסביר הרבי מליובאוויטש, שנוכל להבין זאת אם נשים לב לנוסח השאלה של רש"י: "מה שמועה שמע ובא?".
אמנם מהפסוק אפשר כבר להבין מהי הסיבה שיתרו עזב את עבודת האלילים, הכיר בגדולתו של הקב״ה והתגייר - זה אכן היה בגלל שראה את הנסים הגדולים שעשה הקב"ה לישראל ביציאת מצרים,
אבל השאלה היא: “מה שמועה שמע *ובא*?!”. אם כל רצונו של יתרו היה לעזוב את עבודת האלילים ולהתגייר, הרי היתה לו אפשרות להישאר במדיין ולעשות את זה. אם כן, השאלה היא, מה גרם לו לעזוב את המקום ואת המעמד הבכיר שלו במדיין, ולצאת אל המדבר השומם?!
ועל כך עונה רש"י: “קריעת ים־סוף ומלחמת עמלק”, השילוב של שני ניסים אלו יחד, זה מה שגרם לו לקום ולבוא למדבר.
כשיתרו שמע על קריעת ים סוף, זה גרם לו, כמו לכל אומות העולם, להתפעל ולהגיד באותו רגע: "וואו, איזה נס!". אך, כמו כל שאר האומות, הוא היה יכול מיד אחר כך לחזור להיות אדיש, ולא לעשות כלום עם ההתפעלות הזו. אבל כששמע על מלחמת עמלק, וכפי שמוסבר בתורת החסידות שעמלק עניינו לקרר, "אשר קרך בדרך", עמלק מנסה למנוע מאיתנו לעשות דברים כדי להתקרב להשם, הוא הבין שאם רוצים להצטרף לעם ישראל, שאצלם החום וההתלהבות מובילים לעשייה, הוא חייב להיות מעשי, לכן הוא קם והלך אל המדבר, והצטרף לעם ישראל.
מכאן אנחנו צריכים ללמוד, שאם הגיעה לאוזנינו שמועה מסוימת, הגענו למקום מסויים או נתקלנו בדבר כלשהו, זה לא סתם כדי שנראה את זה ונישאר במקומנו, אלא זה בוודאי בהשגחה פרטית, ויש להביא את ההתפעלות לידי מעשה, כדי שנעשה את מה שתלוי בנו לתיקון העולם והשלמת החלק שלנו בו.
בזכות זה שנהיה עירניים למה שקורה מסביבנו, ונעשה את התלוי בנו מתוך חיות ושמחה, נזכה שהקב"ה יביא לנו את הגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד