תודה
מכתב יומי מהרבי - *עליה בקדושה - מהתחלה ועד לסיום הרמב''ם!*
קטעים ממכתב-כללי לחג הפסח תשמ"ה ובקשר לסיום הראשון בלימוד הרמב"ם:
...הקדוש ברוך הוא, מקור כל הברכות, מבטיח: "בְּחֻקּוֹתַי תֵּלְכוּ גו' וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם גו'", שכאשר יהודי הולך בדרכי ה', הליכה "מחַיִל אל חַיִל", נותן לו הקדוש ברוך הוא את כל צרכיו הגשמיים וגם הרוחניים ובשפע, דרגה ו"חַיִל" גבוהים יותר - כאשר "וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם" וגו' אינה אצלו מטרה לעצמה כלל, כי אם רק אמצעי ודרך להקל את ההליכה מחיל אל חיל בקיום התורה והמצוות.
...עד שהוא מגיע אל ה"חיל" של "לחזות בנועם'", ועד ל"חיל" הגדול ביותר - הליכה של אדמו"ר הזקן: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ" גו', שאין הוא רוצה לא תענוגות רוחניים ("בשמים") ולא תענוגות גשמיים ("בארץ") ולא כל אשר בגדר "עִמְּךָ" (טפל אל הקב"ה) - הוא רוצה אך ורק את הקדוש ברוך הוא בעצמו.
וכדוגמת מה שכותב הרמב"ם בסיום חיבורו "משנה תורה", שבימות המשיח, יהיו "כל המעדנים", כל סוגי העונג, "כעפר" והשאיפה בעולם תהיה אך ורק "לדעת את ה'".
ומובן שבידיעת ה', ישנן דרגות לאין שיעור, החל מ"יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון" - התחלת החיבור [של הרמב"ם].
עד ל"מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים" - סיום החיבור.
ובמיוחד, כיון שהידיעה היא "כפי כוח האדם", לפי כוחו והשגתו של כל אדם והרי, כוח האדם אינו שוה בכל ואפילו באדם אחד אין הכוח שוה בכל הזמנים, הוא גדל וצריך להתעלות דרגה אחר דרגה.
כך גם בעבודת התפלה, ישנן דרגות רבות מאד, בכוונת התפלה ובדביקות ובאופנים השונים: "עבודת עבד" או "עבודת בן", דביקות של בן שהוא בבחינת "תינוק" עד לדביקות של "בן חכם ונבון" ובאדם זה עצמו, אינו דומה, כאמור, כוח האדם מתפלה לתפלה ובאותו יום ובאותה תפלה, ישנה גם העליה מ"מודה אני לפניך" עד "שמע ישראל" (מסירת נפש), וכך הלאה, כל שלבי העליה ב"סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".
מקור: קטעים ממכתב-כללי, אגרות מלך ח"ב ע' רעט