תודה
החיזוק היומי
חיזוק יומי - טז' שבט
אם לא למדת משפטים, למה יש לך כובע של שופט?
בערב פסח, הסבו ביחד לחגוג את ליל הסדר זוג שזה עשה התחתן, יחד עם הורי הכלה.
צלחות מרק הוגשו לכולם. התבונן החתן במרק, והנה צפה על פני המרק חיטה. "חמץ" זעק החתן הירא והמדקדק במצוות "איני יכול לאכול כאן, המטבח טרף" אמר בקול.
פנה הוא אל אשתו החדשה, ופקד עליה נחרצות "בואי, אסור לאכול כאן, 'בל יראה ובל ימצא', נלך לאכול אצל הורי".
המבוכה הייתה רבה, החותנת התנצלה, הרעיה בכתה והחותן ניסה לפייס את דעתו של החתן, אך זה מאן לשמוע ורק הגדיל את הלהבה.
לאחר הפצרות רבות, הואיל בטובו החתן לגשת לרבה הנערץ של ירושלים בעת ההיא, הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל, ולשמוע ממנו את חוות דעתו. לבטח יצדיק הרב את עזיבת הבית שמתבשלות בו חיטים בפסח.
התייצב החתן לפני רבי שמואל, וסיפר לו את אשר ארע. הרב הקשיב בנחת ובמלא תשומת הלב לטענות הניתכות בפניו.
"מתי נישאת?" שאל רבי שמואל. "לפני שבוע ימים" השיב החתן. הושיט רבי שמואל ידו ואמר: "תן בבקשה לי את השטריימל שלראשך".
תמה החתן לבקשתו המוזרה של הרב, ומיד הסיר את השטריימל מראשו. נענע רבי שמואל את השטריימל בחזקה, וגרגרי החיטה שנוהגים לזרוק על ראש החתן לסימן ברכה ביום החתונה, החלו לנשור משערותיו של השטריימל.
"הרי לך מקור החיטה" הפטיר רבי שמואל, ופני החתן חפו... ('איש לרעהו')
אחד הדברים המבדילים בין אדם חכם לרעהו, הוא היכולת לא לשפוט מהרה את העומד מולו, לא לחרוץ דין בטרם יבדוק את כל הפרטים, ואף שהדברים ברורים כשמש, לא ישפיל, יעליב וירמוס חצרות כדי להוכיח את צדקתו.
לא לכולם ניתנה הזכות לחבוש את כובע השופט, אם החלטת לחבוש את הכובע, ולשפוט את מעשיו של האחר, תבדוק קודם שאתה לא נגוע באותו הדבר, שאם כן, שפוט ותקן את עצמך, בטרם תמטיר הערות כלפי האחר...
אם חשקה נפשך להיות דיין ולדון אחרים, תתחיל לדון אותם ראשית... לכף זכות... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות אמן.