ממתק לשבת פרשת ויגש תשפ''ו
ממתק לשבת פרשת ויגש תשפ"ו
הרב שלום בער וחני ליפסקר הם השלוחים של הרבי למיאמי. הגברת ליפסקר מספרת על היציאה שלהם לשליחות: "נכנסנו לרבי ליחידות כעשרה חודשים אחרי החתונה. ידעתי שהרבי כנראה יטיל עלינו את השליחות שלנו ודי חששתי. כשהרבי אמר לנו שהוא רוצה שאנחנו ניסע להיות שלוחים במיאמי, אמרתי לרבי: אני מאוד רוצה לעשות את הרצון של הרבי אבל אני חוששת שלא אצליח למלא את השליחות כמו שצריך, וגם יהיה לי מאוד קשה לעזוב את השכונה בברוקלין שגרתי בה כל חיי והתרגלתי לחיים היהודיים הנוחים כאן. הרבי התרומם קצת מהכסא ואמר לי עם חיוך גדול: "אני הרי נוסע איתכם!" ואז הוסיף: "אבל שיהיה בשמחה כי אם לא למה שתיקחו אותי לשם". גברת ליפסקר אומרת שבמשך שנים היו להם הרבה מאוד אתגרים, הן במישור האישי והן בשליחות, ומה שהחזיק אותם כל התקופה הזו היתה הידיעה שהרבי אמר להם שהוא נוסע איתם ביחד והדרישה של הרבי שיהיו בשמחה תמידית.
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על יוסף שמתגלה לאחיו. הם חוזרים ליעקב ומספרים לו ש"עוד יוסף חי", ואז בפסוקים כתוב שכשיעקב ראה את העגלות: "ותחי רוח יעקב אביהם". זה מעניין שכל המילים שאמרו לו עדיין לא החיו את רוחו ורק העגלות החזירו לו את רוח החיים. מוסבר על כך שהעגלות היו סימן שיוסף שלח ליעקב להזכיר לו שההלכות האחרונות שיעקב למד איתו היו הלכות עגלה ערופה. זאת הלכה שאומרת שאם חלילה מצאו אדם מת בשדה מודדים מה העיר הקרובה וזקני העיר צריכים לקחת עגלה ולהגיד לידה ידינו לא שפכו את הדם הזה - שלא שלחנו אותו בלי ללוות אותו ובלי לתת לו אוכל ושתייה. את הדין זה של העגלה מזכירות העגלות.
בפשטות יוסף שולח ליעקב סימן שידע שזה באמת הוא ולא מישהו שמתחזה ליוסף, אבל בפנימיות הוא מעביר לו מסר יותר גדול; אתה יכול להיות רגוע, אני לא רק חי פיזית אלא גם רוחנית. אני עדיין זוכר את מה שלמדנו כשנפרדנו.
יש אחד מהמפרשים שמסביר שהיה כאן משהו עוד יותר עמוק. יעקב אבינו שולח את יוסף לראות את שלום אחיו והוא יוצא ללוות אותו. כשהם מגיעים לשדה מחוץ לעיר יוסף אומר לאבא - אתה יכול לחזור, אני כבר אצא לבדי לדרך. ויעקב אומר לו: "בני היקר אני אלווה אותך עוד קצת, ואתן לך גם אוכל ושתיה כצידה לדרך, בגלל שיש דין של עגלה ערופה שאני צריך ללוות אותך ולתת לך כוחות למשך הדרך. כשיוסף מתגלה לאחיו הוא שולח מסר לאביו: תדע לך שזה שהצלחתי להחזיק מעמד כל השנים האלו זה רק בזכות הכוח שנתת לי כשליווית אותי לפני שיצאתי לדרך הזו, ולכן שמרתי על עצמי.
הרבי מליובאוויטש מסביר על הרעיון הזה שיעקב אומר ליוסף: תדע לך שיש לך את הכוחות, תזכור שאתה בשליחות בכל מקום שתגיע אליו ואני מלווה אותך ונותן לך כוחות להצליח בשליחות שלך.
זה באמת מסביר מאיפה יוסף שאב את הכוחות הגדולים לשרוד את כל המהלומות שהוא עובר בחייו במצריים וגם את הכוחות האדירים לסלוח לאחיו שמכרו אותו למצרים, מכיוון שהאבא נתן לו את הכוחות להבין בכל שנותיו במצרים שבכל מקום שהוא מגיע יש לו שליחות ואבא נמצא איתו ומסייע לו.
זה מסר מאוד חשוב לכל אחד מאיתנו, לכל יהודי יש שליחות מיוחדת שהקב"ה נותן לו במקום ובזמן שבו הוא נמצא וכשנזכור שאנחנו מצויידים בכוחות מיוחדים להצליח בשליחות ונעשה את השליחות מתוך שמחה נצליח ביחד לעשות את העולם מקום הרבה יותר טוב, מקום שיהיה מוכן לגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד