ליל ניטל
הוא הלילה בו נולד אותו האיש ימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות ובתוכם חסידי חב"ד שלא לעסוק בלימוד התורה. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות בקליפות.
כיום, לילה זה נהוג ברוב הקהילות בליל ה-25 בדצמבר, אך יש עדות שנוהגים בליל ה-7 בינואר, ויש נוהגים בכך בשני הלילות. חילוקי המנהגים נובעים משינוי הזמנים בהם חגגו הנוצרים את חג המולד הרבי כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא, למעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום בארץ ישראל נוהגים שליל ניתל הוא בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר.
כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה, וכדברי הרבי הריי"צ ש:"נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה".
הרבי הרש"ב התבטא פעם: "המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב".
בתש"נ אמר הרבי בשיחה שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:
א) אדמו"ר הרש"ב נהג בניתל "לשחק" שחמט או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.
ב) לתקן בגדים וכדו' וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניתל...
ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.
בשנת תש"נ חל לילה זה בנר שלישי דחנוכה, ולאחר תפילת ערבית והדלקת הנרות אמר הרבי שיחת קודש קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.