מה הפך את יוסף למנהיג?
נראה להציע, שאת התשובה לכך אפשר למצוא במילה אחת בתרגום אונקלוס בסוף פרשת וישב.
"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" (בראשית מ, טו).
כתב התרגום אונקלוס: "אֲרֵי מִגְנָב גְּנִיבְנָא מֵאֲרַע עִבְרָאֵי וְאַף הָכָא לָא עֲבַדִית מִדָּעַם אֲרֵי מַנִּיאוּ יָתִי בְּבֵית אֲסִירֵי". מה הפירוש 'מַנִּיאוּ'? - מינו, כמו "וישימו עליו שרי מסים", וכמו "ואשימם בראשיכם", לשון תפקיד. וזה פלא, כי היינו מפרשים בפשטות שאין הכוונה לתפקיד שלו בבור, אלא לכך שפשוט שמו אותו בבור. וכך באמת תרגם בתרגום ירושלמי: "אֲרוּם שַׁוִיאוּ יָתִי בְּבֵית אֲסִירֵי". מדוע תרגום אונקלוס לא פירש כך?
מדברי תרגום אונקלוס נראה להעלות תיאוריה, שכאשר יוסף הורד לבור של בית האסורים, הוא לא סיפר להם שהשליכו אותו לבור בגלל חטא כלשהו, אלא הוא בן אצולה שלא מתאים לו להיות אסיר. הוא סיפר לכולם: 'שמו אותי כאן כדי להיות אחראי על ניהול הבור. אני האחראי כאן!'. וכך הוא פשוט הפך את עצמו למנהל. ושר בית הסוהר, נוח לו שיוסף יטפל בכל העניינים, ובשמחה הוא ממנה אותו לנהל את בית הסוהר.
כאשר יוסף מדבר עם שר המשקים, הוא אומר לו, 'וגם פה לא עשיתי מאומה ששמו אותי לנהל אתכם בבור', כי זה סוג של עונש לנהל את בית האסורים, 'באמת אני אמור לנהל מערכות הרבה יותר גדולות וחשובות'. וזו אולי היא כוונת התרגום אונקלוס, שיוסף לעולם לא אמר להם שפשוט 'שמו' אותו בבור, אלא הוא סיפר לכולם ש'מינו' אותו בבור.
אותה תכונה של יוסף מופיעה שוב בפרשת מקץ, כאשר פרעה מבקש ממנו לפתור את החלומות. כאשר הוא מסיים לומר לפרעה את פתרון החלומות, בלי שהתבקש הוא מתחיל לנהל את פרעה: "יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע" (בראשית מא, לד). זו תכונה של יוסף, להיכנס ולנהל בלי שהתבקש. וזה לכאורה, מה שהפך אותו למנהיג ענק. הוא לא חיכה שיבואו אליו וימנו אותו. הוא זיהה הזדמנויות, ומינה את עצמו.