ממתק לחנוכה תשפ''ו
ממתק לחג החנוכה תשפ”ו
השליח בבל הארבור פלורידה, הרב שלום בער ליפסקר, הציב חנוכייה גדולה בכיכר המרכזית של השכונה היוקרתית. לפני שהחלה ההדלקה המרכזית התקיימה שיחה בין כמה מהנוכחים שאמרו: תראו את כל האורות מסביב, כמה הם זוהרים ומאירים, והחנוכייה שלנו עם כל הגודל שלה בקושי רואים את האור שלה.
הרב ליפסקר, ששמע את השיחה, החליט לדבר על הנושא. כשעלה להדליק את הנר החל הרב להסביר כמה האור היהודי הוא נצחי. כל האימפריות שמסביבנו כבר לא קיימות, ועם ישראל הוא עם הנצח שכאן מאז ולתמיד. ואז פתאום נהייתה הפסקת חשמל בכל האזור. כל התאורה ברחובות ובקניונים כבתה, השתרר חושך כמעט מוחלט, ורק החנוכייה האירה באור זך ויפה. כל המשתתפים קיבלו את ההמחשה הכי טובה איך שאת האור היהודי אי אפשר לכבות.
ההלכה אומרת שזמן הדלקת נרות החנוכה מתחיל לאחר שתשקע השמש עד ש”כליא רגלי דתרמודאי”, כשהכוונה היא עד זמן שבו כבר אין אנשים ברחוב. תרמודאי היו סוחרים שהיו מסתובבים ברחובות עד שעה מאוחרת, ולכן הם מסמלים את הזמן האחרון שעדיין יהיה פרסום לנס.
בתורת החסידות מוסבר שתרמודאי זה גם מלשון מרידה, ורגלי דתרמודאי זה אותם הרגלים לא טובים שיש לנו, והכוונה היא לכוחות הפנימיים שבתוכנו שלפעמים מורדים ומפריעים לנו בעבודת השם. ולכן את נרות החנוכה אנחנו מדליקים אחרי שתשקע השמש, דווקא בחושך, כשאנחנו מרגישים שיש מצב של חושך והסתר על האלוקות. והם צריכים להאיר עד שייכלו ההרגלים המורדים, עד שנצליח להאיר גם את החושך עצמו.
זה בעצם המסר של חנוכה. גם כשכבר נראה מאוחר, גם אם נראה שהרחוב ריק, וגם כשנשארו רק ה”תרמודאים”, אנחנו ממשיכים להדליק. וכפי שעשו החשמונאים, כשראו שיש שמן שיספיק רק ליום אחד. הם היו יכולים להגיד לעצמם: בכל מקרה אין מספיק שמן לשמונה ימים, אז נדליק בשמן טמא או שלא נדליק עד שיהיה שמן טהור. אבל הם לא התייאשו, אלא הדליקו את מעט השמן שהיה, ואז קרה הנס והשמן הספיק לשמונה ימים.
לכל אחד מעם ישראל יש כד קטן של שמן טהור, ולפעמים גם כשאני מאוד רוצה להתקדם בעבודת השם יש הרגשה שאין לי מספיק שמן. כאן מגיע המסר של חג החנוכה. תדליק את המעט שיש בך, ותוסיף כל יום עוד נר ועוד נר, ואז פתאום תראה את כל החנוכייה הפנימית שלך מאירה באור גדול, ששום הפסקת חשמל לא יכולה לכבות אותו.
השבוע קיבלנו כולנו את הידיעה הנוראה על הטבח באוסטרליה. ביום הראשון של החג, במקום הראשון בעולם שבו מדליקים את הנרות, דווקא בזמן ובמקום הזה רצו אויבינו להשבית לנו את השמחה ולכבות לנו את האור. אבל נאמנים לדרכו של הרבי, שאת החושך מגרשים באור, נמשיך כולנו ונגביר את האור ואת שמחת החג. ובע”ה נוכיח לכל אויבינו שאת האור שלנו אף אחד לא יצליח לכבות.
יהי רצון שנזכה לקבל את הכוחות מחג החנוכה להוסיף באור ובשמחה, ושהשם יזכה אותנו בקרוב להדליק את המנורה בבית המקדש השלישי שייבנה בקרוב ממש.
חנוכה שמח ושבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב”ד בנגקוק, תאילנד