ארבע מלחמות עמלק לפני קיום לשון והבאתי
מהלך הגאולה, ארבע הגלויות וארבע מלחמות עמלק
קריאה תורנית־היסטורית בפסוק: “מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק”
א. פתיחה – הפסוק שאינו שירה בלבד
שירת דבורה (שופטים ה) איננה תיאור פיוטי של אירוע נקודתי בלבד, אלא גילוי של מבנה היסטורי־רוחני החוזר לאורך דורות. הפסוק:
“מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק
אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ
מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים
וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר.”
מציג רצף של כוחות, שכל אחד מהם מתעורר כאשר עם ישראל עומד בפני שלב חדש בגאולתו – וכנגדו מתעורר כוח עמלקי שמבקש לעכב.
ב. חמש לשונות גאולה – והשלב שטרם הושלם
ביציאת מצרים נאמרו חמש לשונות גאולה:
והוצאתי
והצלתי
וגאלתי
ולקחתי
והבאתי
ארבע הראשונות כבר התקיימו: יציאה, הצלה, גאולה ומתן תורה.
הלשון החמישית – “והבאתי אתכם אל הארץ” – איננה רק הגעה פיזית, אלא ישיבה שלמה, בטוחה וריבונית ללא הפרעה מתמדת.
הסיבה לעיכוב:
בדרך לגאולה זו עומדות ארבע גלויות, וכנגד כל אחת מהן – מלחמה מחודשת עם עמלק, בצורות שונות.
ג. מלחמה ראשונה – אפרים, יהושע וגלות בבל
השלב הראשון מופיע מיד עם תחילת האחיזה בארץ.
משבט אפרים
הוא המנהיג הראשון של כיבוש הארץ
עמלק תוקף מיד לאחר יציאת מצרים – לפני התבססות
הפסוק אומר:
“מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק”
זו מלחמה על שורש האחיזה.
הכיבוש איננו מושלם – ולכן הוא גם ניתן לערעור.
בהמשך הדורות בא ומחריב את המקדש הראשון.
כך מתברר עיקרון יסוד:
אחיזה שאינה גאולה שלמה – אינה מחזיקה לדורות.
זו גלות בבל, המבטלת את התחלת הגאולה הראשונה.
ד. מלחמה שנייה – בנימין, שאול, מרדכי וגלות פרס
בשלב הבא, עמלק מופיע לא רק כאויב צבאי, אלא כאיום קיומי כולל.
משבט בנימין
מצֻווה למחות את עמלק
חומל על אגג – והמלחמה אינה נשלמת
דורות לאחר מכן, בגלות פרס ומדי, מופיע המן האגגי.
כאן מתגלה הקשר המפורש:
“מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי”
קיש – אביו של שאול.
מרדכי – מצאצאיו – משלים את המלחמה ששאול לא השלים.
חז״ל מדגישים:
המן – מזרע אגג
מרדכי – מזרע קיש
זהו תיקון מדויק, שורש מול שורש.
כך נראית מלחמת עמלק בגלות פרס: לא בחרב – אלא בגזירת השמדה כללית.
ה. מלחמה שלישית – מכיר, דבורה, ברק ויוון
השלב השלישי איננו גלות של חורבן פיזי, אלא של שעבוד תודעתי.
יבין מלך כנען וסיסרא שר צבאו אינם רק שלטון צבאי
הם מייצגים מערכת כוח, רכב ברזל, תרבות של שלטון
כנגד זה קמים:
– נבואה והכרעה רוחנית
– ביצוע צבאי
בני מכיר – הנהגה, חוק וסדר
הפסוק מדגיש:
“מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים”
בני מכיר אינם מתוארים כלוחמים, אלא כמחוקקים:
מארגני הנהגה
מקימי מסגרת שלטונית
מאפשרי גיוס וציות
זהו בדיוק התיקון הנדרש כנגד גלות יוון:
יוון נלחמת בתורה, בזהות, במבנה הערכי
ולכן התשובה היא חוק, הנהגה ונבואה – לא חרב בלבד
ו. מלחמה רביעית – זבולון, “שבט סופר” וגלות אדום
השלב האחרון מתואר כבר בפסוק עצמו – אך הוא שייך לדור מאוחר יותר:
“וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר”
זבולון איננו שבט של חזית צבאית, אלא של:
ארגון
כלכלה
מסחר
קשרי חוץ
כתיבה, חוק, מנהל
“שבט סופר” איננו חרב – אלא כוח מדינתי.
זה מתאים לגלות אדום:
גלות ארוכה
מאבק מתמשך
מלחמה דרך מערכות, משפט, דעת קהל, צבא ומדינה
זהו השלב שבו עם ישראל שב לארצו כמדינה – אך עדיין נאבק על שלמות הגאולה.
ז. מבט כולל – מבנה ארבעת השלבים
שלבגלותשבטאופי המלחמה1בבלאפריםאחיזה ראשונית2פרסבנימיןהשמדה קיומית3יווןמכירשלטון ותודעה4אדוםזבולוןמדינה ומערכות
ח. סיום – לקראת “והבאתי”
כל עוד מלחמת עמלק הרביעית לא הושלמה –
הלשון החמישית של הגאולה עדיין ממתינה.
כאשר:
המדינה תהיה כלי של קדושה
החוק יהיה מחובר לתורה
והשלום יהיה יציב ולא מאוים
אז יתקיים:
“והבאתי אתכם אל הארץ”
לא כהגעה – אלא כהתבססות נצחית.