תודה
החיזוק המימי של רונן קרתא
חיזוק יומי - יט' כסלו
אל תתייאש, התקווה מביאה איתה ישועות
ילד קטן יצא עם אמו אל רחובה של עיר, ברגע של היסח הדעת נשמטה ידו מיד אמו. כעבור רגעים אחדים הבין הילד כי אמו לא איתו, ופרץ בבכי.
עוברים ושבים חסו על הילד וניסו לדובב אותו - מי הוא והיכן הוא גר, אך הילד שקוע היה בבכיו ואינו השיב לשואליו.
גם כאשר ניסו לעודדו שאמא עוד מעט תחזור, הילד המשיך לבכות.
בחלוף דקות מספר נמצאה האם, שמח הילד לקראתה, הביע את שמחתו ואמר: "אמא! חשבתי שלא תחזרי ולא אמצא אתך לעולם..."
והאם אכן כך הדבר? אמא לא תחזור יותר? זהו טבעו של ילד קטן, הוא רואה את העכשיו ולפי זה הוא משער את העתיד, אם עכשיו אמו איננה נדמה לו שכך יישאר המצב לעולם (סיפורים נפלאים)
לעיתים נכנסת בנו תחושת היאוש ממצבנו, מבורות שחפרנו לעצמנו, התקווה נגוזה, והלא נודע יותר שחור ממה שעכשיו. אלו בדיוק מילותיו של מקומות, זמנים, אנשים שמנסים לייאש אותנו.
ואנו לעיתים נותנים להם יד, מצדיקים אותם, הולכים שולל אחר נבואת שקר וזעם המבשרות לנו רק צרות ובעיות.
אולם בורא עולם, אף שנסתר הוא, לעולם לא עזב לנו את היד, לעיתים אלו אנו שעוזבים את ידו, מנסים להיות עצמאים, לעשות דברים בכוחותינו.
בורא עולם מושיט לך את ידו, רוצה אותך קרוב, ולעולם לא יזניח אותך. הגאולה הכללית, והגאולה הפרטית שלך כאן, לא רחוקה, אתה רק צריך לאחוז חזק בידו של המלך, לסמוך ולבטוח בו, להאמין שהוא זה שיקרע לך את הים, יחצה איתך את הנהר ויפתח לך את אוצרות הפרנסה.
בורא עולם מושיט לך יד, נותן לך תקווה, אל תהיה אתה זה שעוזב את ידו, זה שרואה שחורות, זה המנסה בכל דרך לחצות ימים ונהרות ללא עזרה מלמעלה.
בורא עולם איתך, הוא היה איתך, וימשיך להיות איתך, כמו אב שלא עוזב את בנו בכל מצב בו הוא יהיה... אל תתייאש, התקווה מביאה איתה ישועות... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות והחזרת החטופים ובכללם רן בן טלי.
אמן