תודה
החיזוק היומי של רונן קרתא
חיזוק יומי - טו' כסלו
פרשת - "וישלח" - תתחיל לבנות את בית חלומותיך
שני חברים הוזמנו לחתונת חברם הטוב. בערב החתונה הגיעו השניים לאולם. רחבת האולם הייתה מרהיבה ביופיה, מזרקות בכל פינה, אגם גדול באמצע, עשר עמדות של מאכלים ומלצרים בלבוש הדור.
אחד הבחורים עבר מספר פעמים בכל עמדה, ובכל פעם טעם מכל המטעמים שהוגשו שם.
לעומתו חברו טעם קצת, שתה מעט וישב ליהנות מהמוסיקה.
שאלו חברו: "מדוע אתה לא אוכל? יש כאן מטעמים טעימים כל-כך". שתק חברו, חייך ולגם מהמשקה שבכוסו.
כעבור חצי שעה התיישב החבר שמילא את בטנו ואמר: "בטני מלאה, שבעתי".
לפתע נשמעה קריאת הכרוז: "כל האורחים מוזמנים לאולם".
כשנכנסו לאולם גילו השניים אולם מהמם ביופיו, סידורי פרחים מרהיבים, שולחנות מסודרים להפליא, תאורה, תזמורת ועוד...
נדהמו השניים מהיופי המושלם וישבו מול אחד השולחנות. המנה הראשונה הוגשה, מנה כזו לא ראו מימיהם, הראשון טעם ממנה ואורו עיניו, מעדן נפלא כזה לא טעם מעולם.
לחבר השני נזל ריר משפתיו, אך בטנו המלאה לא אפשרה לו להכניס פרור. המנה השנייה הוגשה והמחזה חזר על עצמו.
כשהקינוחים הוגשו לשולחנות ניתן היה להבחין בעיניים המנצנצות של האורחים שהתענגו על כל ביס.
בסיום האירוע יצאו השניים מהאולם כשהאחד שמח והשני עצוב. שאל החבר השמח: "מדוע פניך נפולות?"
"מדוע?" השיב חברו "כל האירוע הסתכלתי עליך מתענג מכל ביס, ואני לא יכולתי להכניס מאומה, מילאתי את בטני ב'שטויות' שהיו בחוץ... אם רק הייתי יודע מה מחכה לי בפנים לא הייתי מתפתה למלא את בטני בפיתויים זולים..."
"וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בראשית לג, יז)
יעקב אבינו מגיע לסוכות ובונה לו בית ולמקנה שלו עושה סוכות. מדוע חשוב לנו לדעת אם יעקב בנה לו בית, או צריף, ומה חשוב לנו המבנה של הצאן והבקר שלו?
אומרים חז"ל: בית משמעו בניין קבוע, חזק ויציב. סוכה היא מבנה ארעי, חלש יחסית וניתן להריסה מיידית.
מלמד אותנו יעקב שיש לאדם לבנות לו בית קבוע, יציב, שלא ניתן להריסה, ואילו למקנהו, לרכוש שלו, לעשות משהו ארעי.
לרמוז לאדם שהעולם הזה הוא ארעי, אל תשקיע בו את מיטב הכוחות שלך כי הוא בסוף נגמר וכל מה שאספת יישאר כאן, לעומת זאת תשקיע יותר כוח ומאמץ בעולם הנצחי, בבית הקבוע שלך, שיילך איתך לנצח נצחים.
מספרת הגמרא: אמר שמואל לרב יהודה: "שיננא חטוף ואכול חטוף ואישתי, דעלמא דאזלינן מיניה כהלולא דמי" (עירובין נד'.) - העולם הזה דומה לחתונה - חטוף ואכול חטוף ושתה.
כשם שבחתונה אנו אוכלים ושותים, טועמים מכל הבא ליד, כך בעולם הזה - צריכים אנו ל"אכול ולשתות", לטעום מכל הבא ליד - תורה, מצוות ומעשים טובים.
לעיתים אנו "אוכלים ושותים" שטויות והבלים. ממלאים את היום שלנו בדברים שוליים בחושבנו שהם מהות החיים, "אוכלים" מהם לשובע, ממלאים מהם את "בטננו" ולא משאירים מקום לדברים הטעימים באמת, לדברים שיכניסו אותנו ל"אולם הגדול" - אל העולם הבא.
אין ספק שהעולם הזה נראה נוצץ, התאוות שבו "טעימים" מאד ואנו נמשכים אחריהם כדבורה אחר הפרח.
אך אם נזכור שאנו רק ברחבה החיצונית של ה"אולם", שכל הפאר וההדר, המאכלים הטעימים והמזינים נמצאים בתוך ה"אולם", יהיה לנו קל יותר
לפנות מקום "בבטננו" - מהיום שלנו, ולהכניס לתוכו את ה"מזון" הכל-כך רצוי עבורנו - תורה, מצוות ומעשים טובים...
כך כל אחד מאיתנו יבנה את בית חלומותיו, בית שיישאר איתו לעד... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, שבת שלום, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות והחזרת החטוף רן בן טלי. אמן!