ממתק לשבת פרשת וישלח תשפ''ו
ממתק לשבת פרשת וישלח תשפ"ו
הרב אליהו טרבלסי מכהן כרב של קהילת יהודי ג'רבא בפתח תקווה, בימי הלחימה הוא לחם בעזה.
הרב טרבלסי מספר: "באחת הפעולות היזומות לניטרול מחבלים וכלי נשק סרקנו בית בקרבת מסגד. ידענו היטב שכמעט תמיד המחבלים משתמשים במסגדים כמקום מסתור עבור אמצעי לחימה, ומקימים שם מעבדות לייצור חומרי נפץ ועוד הרבה מעשי טרור.
"הסריקה התבצעה במהלך לילה, בחושך כמעט מוחלט, כשנכנסנו לטהר את השטח באחת החצרות, אחד המפקדים שם לב למטען שמונח ממש באמצע החצר, כך שאם הוא היה מופעל, חיילים רבים היו נהרגים. נס גדול היה לנו שהמפקד שם לב למטען עוד לפני שכולם נכנסו פנימה.
"חזרנו לאחור בזהירות, והזמנו צוות יהלו"ם (הנדסה קרבית) על מנת שינטרלו את המטען בצורה מבוקרת.
"לאחר נטרול המטען, חזרנו לאותו בית וסרקנו אותו בזהירות. כמו שחשבנו, התגלה שהמקום באמת היה מקום מסתור למחבלים רבים. מצאנו שם כלי נשק רבים, ווסטים, מדים, טילי אר.פי.ג'י ועוד. הם ניסו להסתיר הכל, אבל הקב"ה פקח את עינינו ומצאנו כמעט את כל מקומות המסתור והמחבוא שהטמינו המחבלים.
"הנס שלנו לא נגמר בזה. אחרי כמה ימים, הגיע אלינו איש מודיעין ושיתף אותנו במידע רגיש: אני מבקש מכם עדיין לא לספר לאף אחד בגלל רגישות האירוע, אבל מכיוון שאתם המחלקה שהייתה באירוע הזה, אני רוצה לעדכן אתכם במידע חשוב: כמה ימים לאחר שדיווחתם על המטען שתפסתם, נתפס המחבל שהיה אחראי להפעיל את המטען. במהלך חקירות השב"כ הוא הודה שהוא ראה אתכם נכנסים לחצר. לשאלת החוקרים מדוע לא פוצץ את המטען על החיילים שניסו להיכנס, הוא ענה: 'ניסיתי ללחוץ על הכפתור – אבל משום מה זה לא עבד'…
"נס כפול היה לנו באותו הלילה, כאשר גם זיהינו את המטען ודאגנו לנטרל אותו, וכמובן הכפתור המושבת שמנע אסון נורא.
בפרשת השבוע אנחנו קוראים את הפסוק: ״על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה... עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה״.
בתורה מסופר על נסים רבים שנעשו לאבות, למה רק לנס הזה של ההצלה של יעקב אבינו משרו של עשיו קבעו זכר לדורות?
כותב ספר החינוך שהסיבה היא כי בהצלה של יעקב משרו של עשיו יש משמעות כללית בחיים של עם ישראל.
זה רומז לנו שלמרות שעם ישראל יעברו הרבה צרות בגלות מהעמים ומבני עשיו אנחנו יכולים להיות בטוחים שלעולם לא יוכלו לכלותינו ועם ישראל יישאר לנצח.
וצריך להבין אם באמת הטעם לקביעת הזכר הוא בגלל שזה נס הצלה כללי בחיי עם ישראל היה יותר מתאים לזכור את הנס באמצעות דבר שמבטא את ההצלה של יעקב מהסכנה באופן כללי, למה נבחר איסור גיד הנשה שמציין רק פרט קטן ושולי מהאירוע?
מסביר הרבי, שהתוכן של איסור גיד הנשה זה לזכור את החשיבות הרבה של בני ישראל בעיני הקדוש ברוך הוא שהוא משגיח ושומר עליהם בכל זמן ולכן אנחנו מבטאים את הזיכרון הזה דווקא על ידי פרט קטן מתוך הנס, בשביל ללמד אותנו שאפילו הפרטים הקטנים והצדדיים ביותר בחיים של עם ישראל נוגעים להקדוש ברוך הוא.
כמו שאנחנו רואים בתכונה של כל אדם שכשדבר מסוים נוגע לו בעומק הנפש הרי שכל פרט קטן שקשור לעניין חשוב לו ונוגע לו כמו הדברים העיקריים שבו.
חודש כסלו הוא חודש של נסים, ובקרוב נציין את י"ט כסלו חג הגאולה, ואת חג החנוכה וגם בנסים האלו אפשר להתבונן ולראות עד כמה שהכל מדוייק בהשגחה האלוקית לפרטי פרטים ולכן אנחנו שמחים ומודים.
גם בזמן הזה עם ישראל זוכה ב"ה לראות נסים ונפלאות כל הזמן ואנחנו צריכים לזכור שהנסים וההשגחה האלוקית הם באמת בכל פרט ופרט בחיינו וכשנכיר טובה ונודה לקב"ה על כל הנסים נזכה להמשיך לראות את החסד האלוקי ועד לנס של הגאולה האמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד