גדולי ישראל - הרב מאיר איזנשטט
נרב מאיר איזנשטט
תאריך לידה 1670 ה'ת"ל פוזנן, רפובליקת פולין
תאריך פטירה 7 ביוני 1744 (בגיל 74 בערך) כ"ז בסיוון ה'תק"ד אייזנשטאדט, אוסטריהים
כינוי מהר"ם א"ש
תקופת הפעילות ? – 7 ביוני 1744
צאצאים Moscheh Eisenstadt
הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט. מחבר שו"ת "פנים מאירות".
חייו
נולד בפוזנא שבפולין בשנת ה'ת"ל, נכד אחותו של הרב שפתי כהן, "הש"ך". בצעירותו למד אצל הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר, בעל ה'מגן אברהם' והרב דוד אופנהיימר. לאחר חתונתו למד כעשר שנים בבית חותנו בסוכטשוב, והיה דיין שם. ולאחר מכן שימש כרבה של שידלובצא שבפולין. בתפקידו זה הוטלו עליו מטלות רבות שביטלוהו מלימודו, ומשום כך החליט לעבור למדינות אשכנז שם יפריעוהו פחות. בעזרת יהודי החצר השר שמשון ורטהיימר, התמנה בגיל 30, בשנת ה'ת"ס (1700), לראש ישיבת ורמיזא. לאחר מכן שימש כרב בפרוסניץ שבמוראביה, שם גידל את רבי יהונתן אייבשיץ, לאחר שהאחרון התייתם מהוריו, והיה לו לאב ולמורה.
בשנת ה'תע"ז (1717) התמנה לרבה של קהילת אייזנשטט ו"שבע קהילות". הוא הקים שם ישיבה גדולה שתלמידיה באו מקרוב ומרחוק, ועל ידי כך גדלה השפעתו בחוגים היהודיים שבאזור. תיקן תקנות הנוגעות לסגנון החיים של הקהילה, כגון תקנה האוסרת על משחקי קלפים מלבד בחנוכה, בפורים ובבית היולדת. תקנה זו נשארה בתוקפה בקהילת אייזנשטט עד ליומה האחרון. הוא אימץ את שם העיר כשם משפחתו.
בשנת ה'תפ"ג (1723) נאלץ לעזוב את העיר, בשל עלילה נגדו אצל השלטונות, כביכול היה מעורב בגנבה[3]. בספרו "כתנות אור" על התורה בפרשת שמיני, כותב רבי מאיר: "דרוש דרשתי בתוכחת מוסר לעם בקהל המון חוגג בחודש מנחם שנת תפ"ג. כשיצאתי באלו הן הגולין במדינת פולין מחמת מלשינים". אזכור פרשיה זו מופיעה גם בספרו "פנים מאירות" שם הוא כותב: "כ"ד המתפלל בלב נשבר ונדכה וליבי דואג בקרבי שיצילני משפת שקר". לאחר כשנתיים, התוודה אחד העדים על כך שרבי מאיר אינו קשור לפרשה, ואז התאפשרה חזרתו לעיר.
כשחזר לעירו תיקן "יהי רצון" מיוחד כנגד "המזיקים את ישראל בלשונם והמהרסים מעמדי ומצבי הקהילות", וקבע לאומרו בכל יום שני וחמישי לאחר קריאת התורה.
אחד מצאצאיו שמרבה לצטט את דבריו בספרו הוא בעל הפתחי תשובה.
ר' מאיר תמך בתחילה בנביא השבתאי לייבל פרוסניץ (אנ') אך לאחר שהתגלה כרמאי חזר בו מתמיכתו ונידה אותו. לפי יהודה ליבס רבי מאיר המשיך לתמוך בסתר בשבתאות והנחיל לתלמידו הרב יהונתן אייבשיץ את אידאולוגיית השבתאות והסתרתה.
מותו
רבי מאיר נפטר בכ"ז בסיון ה'תק"ד (1744), ונקבר בבית העלמין הישן באייזנשטט. על מצבתו נכתב: "פה נטמן הרב הגדול כמהר"ר מאיר אב"ד דק"ק א"ש והמדינה זצ"ל מת ונקבר ביום א' כ"ז סיון תק"ד לפ"ק תנצב"ה".
זכרו מונצח בשם הרחוב הקרוי כשם ספרו "פנים מאירות", רחוב הנמצא בשכונת קריית מטרסדורף בירושלים (על שם אחת משבע קהילות). כמו כן צאצאו הרב נתן גשטטנר פתח ישיבה בבני ברק על שמו.
חיבוריו
שו"ת פנים מאירות
פנים מאירות על סדר קדשים
כתנות אור (פירוש לתורה ולחמש מגילות - יצא ביחד עם פרושי נכדו, הרב אלעזר קאליר בשם מאורי אש)
אור הגנוז (חידושים על מסכת כתובות ועל הלכות יין נסך ביורה דעה)
בניו
רבי מיכאל אייזנשטאט אב"ד קלצק
רבי בנימין אב"ד לקנבך, חתן רבי יעקב עמדין.
רבי שלמה
רבי גבריאל
רבי יצחק אב"ד נעשוויז וביאלה פודולסק, חתן הרב צבי הירש אשכנזי, ה"חכם צבי".
רבי אברהם שיפף (נפטר י"ב סיון תקע"ז)
תלמידיו
רבי יהונתן אייבשיץ
הרב ירמיהו רוזנבוים - אב"ד מטרסדורף וסאנטוב.
מצאצאיו
רבי אלעזר קאליר אב"ד רכניץ (מח"ס אור חדש)
רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט (בעל הפתחי תשובה).
הרה"ק רבי יחיאל ב"ר מנחם גאב"ד מוש. (רבי יחיאל מוש'ער)
רבי יחיאל מתתיהו צונץ
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין)
רבי איסר זלמן מלצר
הצייר הרב אלכסנדר אייזנשטט
הרב נתן גשטטנר
יהושע ברזילי