בג''ץ : אי אפשר למנות את יהודה אליהו לראש רמ''י בתקופת בחירות, לממשלת לפיד בג''ץ אישר למנות רמטכ''ל ולחתום על הסכם מדיני בזמן בחירות.
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.10.26 בשעה 17:29 בברכה, אברהם בראל
בג"ץ הודיע לממשלה: אי אפשר למנות את יהודה אליהו לראש רמ"י בתקופת בחירותלממשלת לפיד בג"ץ אישר למנות רמטכ"ל ולחתום על הסכם מדיני בזמן בחירות. אך את מינויו של יהודה אליהו לראש רמ"י הוא בולם בשל הבחירות
אסף משניות
·
13.10.2026 16:22 ב׳ בחשוון תשפ״ז
·
בניגוד למינויי הממשלה הקודמת שנעשו בתקופת הבחירות, הפעם בג"ץ החליט למנוע את המינוי.
סיכול המינוי הצליח: בג"ץ הודיע לממשלה כי לא יאשר את מינויו של יהודה אליהו לתפקיד ראש רשות מקרקעי ישראל, בטענה כי אין אפשרות למנות מישהו לתפקיד רגיש כל כך סמוך לבחירות. גם כהונתו כמ"מ ראש רמ"י שאמורה היתה להסתיים בעוד יומיים, לא תוארך. ההחלטה מגיעה לאחר שהמינוי של אליהו כבר אושר בממשלה, ואז נבלם ע"י בית המשפט בטענות על הליך מינוי לא תקין.
אליהו מונה לתפקיד הרגיש לאחר שהיה הגורם האחראי על המהפכה שהוביל השר סמוטריץ' ביהודה ושומרון בקדנציה החולפת. המינוי של אליהו נועד להעתיק את ההצלחות ביו"ש גם לזירות אחרות, כדוגמת הנגב והגליל. ראשי הרשויות בצפון ובדרום תמכו בצורה נלהבת במינויו, אך בתוך רמ"י עצמה היו גורמי כוח שפעלו כדי לסכל את המינוי. הסיבה: אליהו תכנן, ואף הלך בתהליכים, להוביל לשינוי משמעותי בהתנהלות רמ"י.
כנגד רמ"י עלו בשנים האחרונות טענות כבדות משקל, לפיהן לרמ"י יש חלק מרכזי בעובדה שהאחיזה היהודית בנגב ובעיקר בגליל נפגעה קשות, וכיום מרחבים רבים באזורים אלה בעלי רוב ערבי. במערכת הבחירות הנוכחית סוגיית ייהוד הנגב והגליל היא סוגייה מרכזית בקרב מפלגות הקואליציה, והמינוי של אליהו היה מוסכם על כולן.
כבר כשאליהו מונה ניסו גורמים במשרד השיכון לבלום את מינויו. הסיבה הרשמית היתה "קרבתו" לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הקרבה המדוברת היא קרבה משפחתית רחוקה בין השניים, לצד קשרי ידידות ושיתוף פעולה ארוך שנים ביניהם. טיעון נוסף נגד מינויו של אליהו היה קרבתו לאחד מחברי ועדת האיתור. יש לציין שבמקרים קודמים "קרבות" מעין אלה לא היוו עילה לפסילה.
הסיכול של חיים כץ צלח
ביולי האחרון ביטל בג"ץ את המינוי הקבוע של אליהו לתפקיד, בהסכמת הממשלה, כאשר הדיון הוחזר לועדת האיתור. בועדה אליהו אמור היה להתמודד בשנית. בינתיים, בג"ץ איפשר לממשלה למנות את אליהו בתור ממלא מקום ראש רמ"י, עד לבחירת מועמד קבוע. אלא שאז המשיך הניסיון להדיח את אליהו, שכבר החל לבצע מינויים מחוץ למערכת, במטרה לבלום את השינויים אותם הוא ניסה לבצע.
מי שלבסוף הובילו למהלך שסיים את כהונתו של אליהו הם יו"ר ועדת העובדים של רמ"י שלי ירמיהו ושר השיכון חיים כץ. הטענות שהועלו נגד אליהו עסקו בהדרת נשים. כץ זימן את אליהו לשימוע לפני פיטורים, אך חזר בו בעקבות הודעתו של ראש הממשלה נתניהו כי אליהו לא יפוטר ויישאר בתפקידו. אלא שהזימון המדובר הוביל את יועמ"שית משרד השיכון, אפרת פרוקצ'יה, להודיע כי קיים קושי ממשי להאריך את כהונתו הזמנית של אליהו. פרוקצ'יה, כלתה של שופטת בית המשפט העליון לשעבר אילה פרוקצ'יה, פעלה מן הרגע הראשון לבלום את מינויו של אליהו לתפקיד.
בג"ץ, כאמור, אסר על המשך קידום המינוי, בטענה כי מדובר בתקופת בחירות ועל כן אין לקדם את ההליך. יש להזכיר כי בימי הממשלה הקודמת בג"ץ אפשר לקדם מינויים רגישים והליכים מדיניים בלתי הפיכים תוך כדי מערכ הבחירות. כך למשל אושר בממשלה מינויו הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי, תוך כדי תקופת הבחירות, כאשר היו פחות משבועיים לפתיחת הקלפיות. גם הסכם הגז מול חיזבאללה שהוביל ראש הממשלה דאז יאיר לפיד, בו ישראל ויתרה על מים טריטוריאליים, נוצר ונחתם תוך כדי אותה מערכת הבחירות. בשני המקרים הללו בג"ץ לא מצא לנכון לעצור את התהליכים הרגישים, בניגוד למינויו של אליהו.
בלימת המינוי של אליהו ניצבת בניגוד מוחלט להחלטת בג"ץ ממערכת הבחירות הנוכחית, בכל הקשור לבחירתו המחודשת של מבקר המדינה. כזכור, בג"ץ ביטל את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה בעקבות שערוריית תיעוד ההצבעות ע"י חברי ליכוד במהלך סיבוב ב' של הבחירות. בעקבות העתירות בנושא, בג"ץ חייב את הכנסת לבחור מחדש את מבקר המדינה, וזה למרות שישראל כבר נכנסה לתקופת בחירות.
https://be7.co.il/30734/
אנשים אחרים