אפקט העושר מגיע לנתב''ג: יותר מ-2.6 מיליון יציאות לחו''ל בחודשיים, שיא בנכסים הפיננסיים של הציבור ועלייה בצריכה הפרטית
הישראלים טסים לחו"ל במספרים ששוברים שיאים. באוגוסט נרשמו 1.41 מיליון יציאות מהארץ, ובספטמבר עוד 1.23 מיליון. בסך הכול נרשמו כ-2.64 מיליון יציאות בחודשיים, שיא לחודש אוגוסט ושיא נוסף לחודש ספטמבר. כל זה קורה בתקופה של יוקר מחיה, הוצאות ביטחון גבוהות ואי-ודאות כלכלית ופוליטית. ובכל זאת, הציבור ממשיך לצרוך, לטוס ולבלות, כשבמקביל נשברים כמעט מדי חודש שיאים ברכישות ובצריכה בכרטיסי אשראי ובכלל.
יש לכך כמה הסברים, אבל אחד המשמעותיים שבהם הוא אפקט העושר של הבורסה. העליות החדות בשוק המניות בשנתיים האחרונות הגדילו את הנכסים הפיננסיים של משקי הבית, שיפרו את תחושת הביטחון הכלכלי והעניקו לחלק מהישראלים אפשרות להוציא יותר כסף.
כדאי להתחיל במספרים. בספטמבר נרשם גידול של כ-17% ביציאות לחו"ל לעומת החודש המקביל אשתקד. זהו נתון מרשים מאוד, אם כי מרבית חגי תשרי התרכזו השנה בספטמבר, מה שהגדיל את היקף הנסיעות. מתחילת השנה נרשמו 7.31 מיליון יציאות, לעומת 7.11 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה מתונה יותר של כ-2.8%. נתוני השיא של התיירות היוצאת מצביעים על ביקוש גבוה מאוד.
חשוב גם לזכור שמדובר בספירת יציאות, כך שאדם שטס פעמיים נספר פעמיים, וחלק מהיציאות מיוחסות לישראלים שמתגוררים בחו"ל.
אבל השיא מגיע על רקע שינוי כלכלי רחב. תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל הגיע בסוף הרבעון השני ל-7.62 טריליון שקל, גידול של 332 מיליארד שקל בתוך שלושה חודשים. התיק כולל גם נכסים של חברות, וחלק מהגידול נובע מהפקדות והשקעות חדשות, אבל המגמה ברורה: שווי הנכסים הפיננסיים גדל מאוד.
במהלך 2025 הבורסה בתל אביב זינקה ביותר מ-50% במדדים המרכזיים, והעליות נמשכו גם בחלקים נרחבים של השנה הנוכחית. הרווחים הגיעו לתיקי המניות, לקרנות ההשתלמות, לקופות הגמל ולחסכונות הפנסיוניים.
כאן נכנס אפקט העושר. משפחה שמחזיקה תיק השקעות של 500 אלף שקל ורואה אותו עולה ב-20%, מרוויחה על הנייר 100 אלף שקל. ההכנסה החודשית שלה נשארת זהה, אבל מצבה הכלכלי השתפר. היא יכולה להרשות לעצמה להוציא 15 אלף שקל על חופשה, לשדרג את הרכב או לבצע רכישה גדולה שתכננה לדחות. גם במקרה שבו הכסף נשאר בתיק ההשקעות, עצם הגידול בהון עשוי לגרום למשפחה להרגיש בטוחה יותר בהוצאות שלה.
הקשר בין העליות בבורסה לצריכה הפרטית כבר מוכר במחקר הכלכלי. כאשר שווי הנכסים עולה, חלק מהרווחים מתגלגל להוצאות. בישראל האפקט עשוי להיות משמעותי במיוחד משום שהציבור מחזיק סכומים גדולים באמצעות החיסכון הפנסיוני וקרנות ההשתלמות. אמנם הכסף בפנסיה מיועד לגיל הפרישה, אבל משפחה שרואה את החיסכון שלה גדל עשויה להרגיש בנוח להשתמש בחלק גדול יותר מההכנסה השוטפת לצריכה.
שני שיאים ברצף: הישראלים הסתערו על חו"ל באוגוסט ובספטמבר
המידע על הטייס כבר היה בישראל לפני ההמראה - במשך שנתיים פרטי צוותי הטיסות הזרות נשארו במאגר
ויש עוד גורם שתומך בכוח הקנייה: השקל. שער הדולר נמצא סביב 3.05 שקלים והאירו סביב 3.43 שקלים. כשהשקל חזק, ההוצאות בחו"ל נעשות זולות יותר במונחי שקלים בהשוואה לתקופות שבהן שערי המטבעות היו גבוהים יותר. למשל, חופשה שהוצאות הלינה, המסעדות והקניות בה מגיעות ל-3,000 אירו עולה בשער של 3.43 שקלים כ-10,290 שקל. בשער של 3.8 שקלים לאירו, אותה הוצאה הייתה מגיעה ל-11,400 שקל. פער של יותר מ-1,100 שקל, עוד לפני שבודקים שינויים במחירי השירותים עצמם.
הסימנים לעוצמת הצריכה מופיעים גם בנתוני כרטיסי האשראי. הרכישות של צרכנים פרטיים גדלו בחודשים יוני עד אוגוסט בקצב שנתי של 5.4% במונחים ריאליים. הרכישות של מוצרי תעשייה עלו בקצב שנתי של 10.1%, והרכישות של שירותים עלו ב-6.2%. לעומת זאת, רכישות המזון והמשקאות גדלו בקצב של 1.4% בלבד. כלומר, הגידול בצריכה מתרכז במידה רבה ברכישות שאפשר לבחור את העיתוי שלהן ובשירותים, בעוד שההוצאה הבסיסית צומחת בקצב מתון יותר.
ועדיין, הציבור הישראלי רחוק מלהיות קבוצה כלכלית אחידה. למשפחה עם תיק השקעות גדול, קרן השתלמות שמנה ויכולת חיסכון חודשית יש אפשרות לנצל את העליות בבורסה.
משפחה שחלק גדול מהכנסתה מופנה לשכר דירה, למשכנתא ולהוצאות שוטפות נמצאת במצב אחר. גם אם החיסכון הפנסיוני שלה עלה, הדבר מעניק לה פחות גמישות בתקציב הנוכחי. הפערים האלה עשויים להסביר מדוע אפשר לראות עומסים בנתב"ג, ובמקביל לשמוע על משפחות שמתקשות לסגור את החודש.
יש לכך גם ביטוי במדד אמון הצרכנים, שעמד בספטמבר על מינוס 17%. כלומר, לצד התרחבות בהוצאות ובנסיעות, תחושת הביטחון הכלכלי של הציבור עדיין מעורבת. ייתכן שחלק מהמשפחות מוציאות יותר בזכות שיפור במצבן, אחרות מפנות לחופשות כסף שחסכו בתקופת המלחמה, ויש כאלה שמעדיפות לצאת לחופשה גם במחיר של הקטנת החיסכון.
https://www.bizportal.co.il/marketopionion/news/article/20044514
מתערב שיש הסברים חלופיים נוספים לתופעה
ובואו נמשיך לטוס
יהודים בכיינים !