מטריד: כך הפרקליטות מפלה חרדים ואנשי ימין
ערכתי לאחרונה בתאריך 08.07.24 בשעה 14:33 בברכה, סופר
בבית המשפט השלום בירושלים נערך לאחרונה דיון, שבמהלכו ניתנה פסיקה חריגה מצד שופט בית המשפט גד ארנברג, שהורה על שחרורו של קטין חרדי בן 15, משולי המחנה, שנעצר בעקבות השלכת אבנים על כלי רכב במהלך עצרת מאחה גדולה שנערכה בירושלים נגד גיוס.עד כאן פסיקה שיכולה להיראות שגרתית, אלא שאז הסביר השופט מהיכן שאב את עמדתו זו וחשף בכך את התנהלותה הבעייתית של המערכת. בפסק הדין ארנברג ציין, כי את ההחלטה על שחרור של הצעיר הוא קיבל בהשראת פסיקת בית משפט השלום לפני כחודש, אז הורה שופט בימ"ש המחוזי לשחרר פעיל 'אחים לנשק' שתועד משליך אבוקה בוערת על פרש משטרתי באופן שסיכן את הפרש והסוס גם יחד. כך חשף לירן תמרי ב'ידיעות'
פסק הדין ההוא כוון כלפי רוי גורדון, פעיל 'אחים לנשק', תושב תל אביב בן 45, אשר נעצר במהלך מחאה אלימה של אחים לנשק בחשד כי השליך אבוקה בוערת לעבר פרש משטרתי במהלך המחאה מול מעון ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים – מעשה חמור אף יותר מהשלכת האבן ככל הנראה.
המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו, ושופט בית משפט השלום בירושלים קיבל את בקשת המשטרה והורה להאריך את מעצרו, אולם בערר שהוגש לבית משפט המחוזי - הפך השופט את ההחלטה והורה על שחרורו של גורדון למעצר בית של 4 ימים.
השופט ארנברג אמר בדיון בבית המשפט כי הוא מסתמך על פסיקת שופט המחוזי ולכן הורה לשחרר את הקטין בציינו כי "לפני פחות מחודש הובא לפני חשוד שהשתתף בהפגנה מול בית ראש הממשלה ואשר השליך אבוקה בוערת לעבר פרש הרכוב על סוס והיה קיים חשש ממשי לשריפת הסוס ופגיעה בפרש".
"סברתי אז" ציין ארנברג, "כי לאור המסוכנות העולה ממעשיו של אותו חשוד, יש מקום להורות על המשך מעצרו גם בהתחשב בפעולות החקירה שהתבקשו ואולם בית המשפט המחוזי מפי כבוד השופט ד״ר גורדון קבע שעל אף קיומה של המסוכנות שלטעמי עולה בהרבה על המסוכנות שנובעות ממעשיו של המשיב".
"אם הדברים נכונים כלפי בגיר שהשליך אבוקה על פרש וסוס, על אחת כמה וכמה שהם נכונים כלפי קטין בן 15 ללא עבר פלילי שלפי החשד השליך אבנים לעבר רכב ולא לעבר אדם או בעל חיים כפי שהיה במקרה הנ״ל״, קבע השופט ארנברג.
רק נגד חרדים
האם האירוע הזה מתרחש באופן רחב יותר, ומדינת ישראל מפלה באופן קבוע מפגינים חרדיים באמצעות אכיפה בררנית? על פי נתונים שהגיעו לידינו, התשובה חיובית.
עורך הדין מנשה יאדו, מארגון 'חוננו' אומר בשיחה ל'מרכז העניינים': "בשנה הלועזית הקודמת (2023) לא הוגשו כתבי אישום במדינת ישראל בסעיף של התקהלות אסורה, אלא נגד ציבור חרדי.
"התקהלות אסורה", הוא מסביר, "היא חלק ממגוון אישומים שיכולים להינתן כנגד מפגינים, כמו תקיפת שוטר והפרעה לשוטר. אבל אישום שהוא על עצם ההתקהלות זהו אישום נדיר יותר בשל המשמעות הדמוקרטית שיש לאיסור על התקהלות. ואנו רואים שהקבוצה היחידה במדינת ישראל שכלפיה הוגשו עתירות כאלו, היא הציבור החרדי, עד כמה שזה לא ייאמן.
"לדעתי", הוא מוסיף, "ההפגנות הפרועות ביותר והמסיביות ביותר שמדינת ישראל ידעה בשנים האחרונות, כולל השחתת תחנות ציבוריות, צביעה על כבישים ועוד, התרחשה בשורת ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית. וזה לגמרי לא ייאמן שכלפי אף אחד מהמפגינים שהשתתפו בהפגנות אלו לא הוגש כתב אישום כזה".
בין דם לדם
בשיחה שאנו עורכים עם עורך דין שמואל הורביץ, שמנהל כעת תביעה בנושא, הוא מסביר ל'מרכז העניינים': "לגורמי האכיפה של מדינת ישראל יש את האפשרות להחליט כיצד לפרש את החוק. לדוגמה, מעבר באור אדום הוא עבירה, אבל כמה אנשים הגיעו בעקבות כך לבית המשפט או ספגו דו"ח בגין מעבר באור אדום? זה כמעט לא קיים, כי מערכת אכיפת החוק מנהלת את שיקוליה ובוחרת היכן לשים דגש ולהעניש והיכן לא.
"על פי הנתונים, בשנת 2023 התרחשו כ-4,000 הפגנות נגד הרפורמה המשפטית. מתוך כלל האירועים הללו, על פי פרסומים של גורמים במחאה שמחזיקים במערך ליווי של עורכי דין ונותנים ייעוץ חינמי לכל מי שנעצר, עולה כי נעצרו למעלה מ-1,500 מפגינים. והוגשו 7 כתבי אישום בלבד מצד התביעה המשטרתית. התביעות של המשטרה מופנות כלפי אלו שפעלו באלימות. הפרקליטות לעומת זאת, היא היחידה שיכולה להגיש תביעות נגד חופש ביטוי, הסתה לאלימות, המרדה ועוד.
"על פי פרסום של העיתונאי יאיר אלטמן, כל כתבי האישום שהוגשו הם רק נגד אלימות, או נגד רכוש או כלפי אנשים. לא היו שם כתבי אישום בגין סעיפים אחרים. כלומר, הפרקליטות הלכה לישון... לצד זאת יש לציין כי הוגשו פי שלוש כתבי אישום מצד המשטרה כנגד תומכי הרפורמה מאלו שהוגשו כנגד מפגיני השמאל...
"וזה לא אומר שלא היו אירועי אלימות. בהפגנות נגד הרפורמה - רק במחוז תל אביב נפצעו 74 שוטרים. למעלה ממחצית מהם קיבלו טיפול רפואי מעבר למה שקיבלו בשטח. באחד מההפגנות ניזוקו רכבים – כך עולה ממענה לחופש מידע מטעם משטרת ישראל.
"הפגנות השמאל, על פי מידע שפורסם בעקבות עתירת השר וסרלאוף, "דרשו הקצאת 47 אלף שוטרים. העלות של זה עמדה על 18 מיליון שקל, ולצד זאת נגרם נזק של 2 מיליון שקלים נוספים לנתיבי איילון. למרות זאת, הפרקליטות, כאמור, לא הגישה אפילו כתב אישום אחד נגד המפגינים מלבד כתב אישום נגד אדם שפגע בחמש אנשים עם רכבו.
"לעומת זאת, כלפי מפגינים מתוך הציבור החרדי, כאלו שלא הואשמו באלימות נגד אדם ולא באלימות נגד רכוש, שום דבר, הם הואשמו רק על כך שהם התיישבו על הכביש והיה צורך לפנות אותם, בדומה למה שעשו המפגינים בנתיבי איילון, הוגשו לפחות 68 אישומים, וכשלושים כתבי אישום, חלקם רק על הפרעה לשוטר, חלקם על התקהלות והפרעה לשוטר. מאחורי כתבי האישום הללו עומדת הפרקליטות, שבחרה לפזר כך את כתבי האישום שלה, בשנה כמו 2023 שבה קשה להניח שמספר וכמות ההפגנות של השמאל לא הובילה את הטבלה...".
האם יש לפרקליטות תשובה לאכיפה הבררנית הזו?
"מה שהם טוענים, זה שעצם המחאה של החרדים היא לא לגיטימית (!), כאשר נוח להם להתייחס דווקא למחאות סביב הרכבת הקלה, אבל בפועל היו עוד הפגנות, על נושאים נוספים, במקומות אחרים. מלבד זאת, הם מציגים את ההפגנות נגד הרכבת הקלה כמחאה לא לגיטימית בגלל שהמטרה של המפגינים היא לעצור בנייה, ומה לגבי מפגינים שמגיעים למחות נגד מהלך שמובילה ממשלה נבחרת? ובכלל, האם לגיטימי לעצור כביש במקרה מסוים כן ובמקרה מסוים לא?
"השורה התחתונה והבעייתית במיוחד", הוא מסכם, "היא שאם שמואל הורביץ הולך להפגנה נגד הרפורמה ורק מתיישב על הכביש וללא שיש לו שליטה על כך חלק מהמפגינים גורמים לנזק, וביום שני הוא הולך להפגנה בבר אילן ויושב שם – חוסם את הכביש ולא עושה דבר, לפי העמדה של הפרקליטות – צריך להגיש נגדו כתב אישום רק במקרה אחד של חסימת כביש, עד כמה שזה לא ייאמן".
'מרכז העניינים' פנה אל הפרקליטות כדי לבקש את תגובתה, אך זו לא מסרה תגובה עד לירידת הכתבה לדפוס
מקור: עיתון 'מרכז העניינים'
מייצרים כאן 2 עמים. זאת טעות
קידום לא יקבל למרות שהוא צודק לטעמי בפסיקה .
אבישי בן חיים דיבר על זה אבל לעגו לו
אולי בהמשך ימצאו לו גם איזה תיק להפיל אותו