האזהרות לרה''מ: איך השמאל תמיד מגזים והורס לעצמו
ההוכחות לא היו איכותיות, משום שלוקטו בחופזה. כידוע לכל טמבל באמ"ן, בלי זמן, יעד ושיטה, מדובר בסתם דעה. אף "אזהרה" לא דיברה על הזירה הנכונה, וכשעזה הוזכרה, זה נעשה בצורה שגויה.
בקיצור, זה היה מגוחך, והציבור משך בכתף.
בשמאל הבינו: "הרוצה לשקר ירחיק עדותו". לקראת הבחירות צצה טענה לפיה רה"מ הוזהר אישית על ידי מדינה זרה, ולא העביר את האזהרה הלאה. התפתח פולמוס, הצדדים הכחישו, ועם כל כמה שזה נראה קלוש, לרגע אחד נראה היה שאולי יש אמת בדברים - רה"מ ידע על הטבח ולא פעל.
איזו התרגשות, איזו שמחה... ואז השמאל עשה מה שהוא תמיד עושה - הוא הגזים. שוב פורסמה "אזהרה" מטעם מדינה זרה. שוב באופן אישי.
התכנון היה לקוי. הפעם לא נבדקה ההיתכנות לפגישה בין רה"מ לגורם המזהיר. הניסיון להאשים את רה"מ הפך לפארסה. הציבור, שרובו אמביוולנטי לפוליטיקה, שוב ראה איך השמאל מנסה ונכשל.
מהי הסיבה להתעקשות לפרסם עוד ועוד?
שמאל הוא ביסודו כאוס - יצר המהפכנות - שלילת הקיים והתקדמות (progress) אל העתיד.
השמאל צריך לגרום לציבור האדיש להזדהות עם תמונת העתיד שהוא מציג.
ממשלות רבין וברק הן דוגמאות לקמפיינים חזקים - הבריונים האלימים ברחובות; הצגת רבין המבוהל כאיש ביטחון מדופלם; ייאוש הציבור מפני פיגועים ומלחמות, ועוד.
אייזנקוט מתקדם יפה - מציג עצמו כאיש ביטחון, מציע לציבור הפוגה לא-מציאותית ממלחמות, אך הטלת האימה שלו מגוחכת ולכן תשומת לב הציבור אינה שלו באמת.
אותו יצר מהפכני שבוער בשמאל גרם לפרסום-יתר של עוד "אזהרה אישית". סביר שעד הבחירות יהיו עוד ידיעות רשלניות, כמו האחרונה, משום שהשמאל לא יודע לעצור.
לברק היו הבריונים, אצל רבין הייתה אינתיפאדה שהשתוללה ברחובות ממש בזמן הבחירות, אבל לאייזנקוט יש רק עיתונאים ישראלים שקרנים, forever.
כשהכותרת היא הר, והתוכן הוא עכבר.