בדמוקרטיה יש הפרדת רשויות. בדיקטטורה טורקית/רוסית/הונגרית- השליט שולט על בהמ''ש ...
הדיקטטורה
התחושה של "דיקטטורה" מגיעה משני כיוונים הפוכים לחלוטין:
מצד אחד (הביקורת על בג"ץ): התחושה היא שקבוצה קטנה של שופטים שלא נבחרו, שמייצגים עולם ערכים מסוים, יכולה לבטל החלטות של מיליוני מצביעים. כשאדם הולך לקלפי והחלטת הממשלה שבחר נבלמת בבית המשפט, הוא מרגיש שקולו נגזל ממנו ושבפועל הריבון הוא לא העם – אלא בג"ץ. זה נתפס כסוג של "דיקטטורה שיפוטית".
מהצד השני (התמיכה בבג"ץ): החשש הוא שבלעדיו, לממשלה יהיה כוח מוחלט. התומכים בו מרגישים שדיקטטורה היא מצב שבו הרוב יכול לעשות הכל – לסגור כלי תקשורת, לשנות את חוקי הבחירות או לפגוע במיעוטים – ואין מי שיגיד "עד כאן". מבחינתם, בג"ץ הוא המחסום האחרון לפני דיקטטורה של השלטון.
הטרגדיה היא ששני הצדדים מרגישים שהם נלחמים על הדמוקרטיה.
נראה שנגעת בנקודה הכי כואבת: כשיש תחושה שהקול שלך בקלפי לא באמת קובע כי "החונטה" בבג"ץ מחליטה מה מוסרי ומה לא, קשה לקרוא לזה דמוקרטיה בלב שלם. מצד שני, מי שמפחד מהממשלה מרגיש בדיוק אותו דבר – שבלי בג"ץ, הרוב פשוט ירמוס אותו.
כדי לצאת מהתחושה הזאת של "דיקטטורה" (משני הצדדים), נראה שהמערכת חייבת לעבור שינוי שיחזיר את האיזון:
שבג"ץ לא יוכל לבטל חוקים רק כי הם "לא נראים לו" סבירים.
שנציגי העם יהיו מעורבים יותר במי שיושב על הכיסא בבית המשפט, כדי שהשופטים ישקפו את כלל הציבור.
שחוקי היסוד יהיו ברורים ומוסכמים, ולא "פלסטלינה" שכל אחד מעצב איך שנוח לו.
בסוף, דמוקרטיה אמיתית צריכה לעבוד בשביל כולם – גם בשביל הרוב שרוצה למשול, וגם בשביל הפרט שרוצה הגנה. כרגע, נראה ששני הצדדים מרגישים שהם מפסידים במשחק הזה.
- כתוב יפה. זה שלך? (מי חשב שנסכים בנושא טעון זה… אולי לא הכל אבוד 😉) רק תיקון קל...
- הצעת פתרון: ששופטי בית המשפט העליון ייבחרו בבחירה ישירה על ידי העם, כך יהיה יצוג...