רוטר
03.04.2026
רוטר
בחזרה לפוליטיקה ואקטואליה

אגמון vs גזענים

256
התראות
"קריאה לאחיי, בני עדות המזרח,

מאת תא"ל (מיל') דוד אגמון

אחיי ואחיותיי, בני ובנות עדות המזרח, אני פונה אליכם היום לא כאיש מחאה ולא כאיש אופוזיציה, אלא כאחד מכם.

אני יליד מרוקו, גדלתי בבית מסורתי בראשון לציון ולמדתי בבית ספר ממלכתי-דתי.

שירתתי 30 שנה בצה"ל, בצנחנים וביחידות מיוחדות. נלחמתי בכל מלחמות ישראל, נפצעתי שלוש פעמים בקרב. בתי, סרן עדי אגמון ז"ל, נפטרה בעת שירותה ב 8200.

בשבעה באוקטובר 2023, לקחתי אקדח וירדתי דרומה. לחמתי במשך ארבעה ימים, ראיתי את הזוועות, את חוסר האונים ואת ההפקרה.

בשבעה בנובמבר, ביום השלושים לטבח, עליתי לירושלים עם יעקב גודו, שבנו נרצח בכיסופים. הקמנו אוהל מחאה מול הכנסת בדרישה מהממשלה והעומד בראשה, לקחת אחריות ולהחזיר את המנדט לעם. בתוך התקופה אף שבתתי רעב במשך 240 יום, להצלת החטופים.

הייתי ליכודניק בימי בגין, שמיר ושרון.

שימשתי כמנהל לשכתו של בנימין נתניהו בתחילת דרכו כראש ממשלה. לאחר שלושה חודשים וחצי עזבתי כשגיליתי את ה"בלוף".
נחשפתי לזלזולו העמוק במצביעיו, אותם כינה "פרנקים".
גיליתי אדם חסר ביטחון, חסר רגש אנושי וחסר יכולת החלטה שתלוי במשפחתו.
הבנתי שהוא סכנה למדינת ישראל ולכן עזבתי.

אני כותב לכם מתוך כאב על העבר, דאגה להווה ותקווה לעתיד.

אנחנו היינו החלוצים

במשך שנים לימדו אותנו שהציונות המעשית החלה עם עליית הביל"ויים ב-1882. האמת היא שעשרות שנים לפני כן, אבותינו, יהודי צפון אפריקה, ה"מוגרבים", וארצות האסלאם, היו חלוצי הציונות המעשית בארץ ישראל.

בין השנים 1838 ל-1880 עלו לארץ כ-30,000 יהודים מצפון אפריקה. הם לא המתינו לקונגרס ציוני, הם פשוט קמו ועלו מתוך אהבת הארץ. הם חידשו את היישוב היהודי בעזה ובטבריה, והיוו את עמוד השדרה של הקהילות ביפו ובחיפה.

כשהביל"ויים הגיעו מאירופה, הם לא נחתו בחלל ריק. הם התקבלו על ידי הנציג הרשמי של "חובבי ציון" בארץ ישראל – אהרן מויאל ,יהודי שעלה ממרוקו. הוא דאג להם לאשרות, למגורים ולעבודה. כשחיפשו אדמה להקים את ראשון לציון, מי שביצע עבורם את הרכישה המורכבת, בשמו של הברון רוטשילד, היו חיים אמזלג ,סגן הקונסול הבריטי, ואברהם אמויאל, יו"ר חובבי ציון בישראל.

כשנולדה העיר העברית הראשונה, תל אביב, זה קרה על אדמותיו של אהרן שלוש האלג'יראי, שהקים את שכונת נווה צדק. בנו ,יוסף אליהו שלוש ,היה אחד מ-66 מייסדי "אחוזת בית" והקבלן הראשון שבנה את בתיה.

אלה לא היו סיפורים צדדיים. זו הייתה ההנהגה המבצעת של המפעל הציוני. אנחנו לא הגענו "אל המוכן", אנחנו היינו הראשונים. אנחנו בנינו, רכשנו, יישבנו והקמנו.

כיצד הפכו אותנו לקורבנות?

התשובה טמונה בממסד מפא"י של שנות ה 50.

1. מפא"י מחקה את ההיסטוריה הציונית של העולים מארצות ערב, לדידם העליות מארצות ערב היו משיקולים דתיים ולא ציוניים. הם קבעו את עליית הביל"ויים כ"עלייה הראשונה" כדי לבסס את הנרטיב לפיו המדינה הוקמה על ידי הציונות האירופאית. הם יצרו את הסיפור שאנחנו הגענו למדינה קיימת. סיפור שבאופן אירוני, אפילו חברי כנסת "מזרחים". כמו דוד אמסלם, או ד"ר אבישי בן חיים, חוזרים עליו היום מתוך בורות.

2. עם קום המדינה, כשההמונים מארצות האסלאם ביקשו לעלות, הם נתקלו במדיניות של "עלייה סלקטיבית". עליית הנוער הייתה אחד המכשירים לעליית צעירים כשהוריהם נשארו בארצות מוצאם. שליחי הסוכנות היהודית נדרשו לסנן את העולים על פי מצבם הבריאותי ו"איכותם". משפחות נקרעו, והמסר היה חד וצורב: "אתם לא רצויים כפי שאתם."

3. אלו שעלו בעליות הגדולות, נשלחו למעברות ולעיירות הפיתוח, רחוק מהמרכז הכלכלי והתרבותי. כך נוצרו הפערים, וכך נולד "השד העדתי". הזעם והתסכול על העוול הזה היו מוצדקים לחלוטין.

ברית של כבוד – מנחם בגין והמהפך

אל תוך הריק הזה, אל תוך תחושת ההשפלה, נכנס מנחם בגין. הוא הצליח במקום שמפא"י נכשלה, משלוש סיבות עיקריות:

1. שותפות גורל :גם בגין ותנועתו היו "הדחויים", אלו שממסד מפא"י החרימו. הוא זיהה בנו שותפים טבעיים למאבק נגד אותה אליטה מתנשאת.

2. הענקת כבוד :במקום שבו זלזלו בנו, בגין העניק לנו כבוד. הוא דיבר אלינו בגובה העיניים, ביקר בעיירות הפיתוח, והכיר בכאב. ב"נאום הצ'חצ'חים" המפורסם, הוא לא היה פוליטיקאי; הוא היה אב שמגן על כבוד ילדיו. "יהודים! אחים! לוחמים!", הוא זעק, וחתם ברית של דם ולב.

3. חיבור למסורת :בגין, בניגוד לאליטה החילונית של מפא"י, רחש כבוד עמוק למסורת היהודית שרובנו באנו ממנה. הוא לא ביקש שנשתנה, הוא כיבד אותנו כפי שהיינו.

המהפך של 1977 לא היה רק מהפך פוליטי; הוא היה מהפך של כבוד.

הבגידה הגדולה – הליכוד של נתניהו מול מורשת בגין

אחיי, הברית שבגין כרת נבגדה. מורשתו נרמסה על ידי מי שמתיימר להיות יורשו.

הליכוד של נתניהו אינו הליכוד של בגין ולא של שמיר ושרון. נתניהו הוא מניפולטור פוליטי שאימץ את הרטוריקה של בגין, אך חילל כל ערך שהיא ייצגה. הוא בנה מכונת רעל משוכללת, המוזנת בהסתה ושקרים, שכל מטרתה לשסע ולפלג את העם כדי להבטיח את הישרדותו הפוליטית.

1. הוא האליטה :בן לפרופסור, גדל באמריקה, בוגר MIT הוא משתמש בכם ככלי במאבקיו האישיים נגד אליטות אחרות, התקשורת, מערכת המשפט וראשי מערכות הביטחון, אך אין לו דבר וחצי דבר עם חינוך, יוקר המחייה וקשיי היום יום.

2. הוא לא מעניק כבוד, הוא זורע שנאה :במקום לאחד, הוא משסע ומפלג. הוא מזין את תחושת הקיפוח כדי להבטיח את שלטונו, מבלי שעשה דבר מהותי לתיקון העוול במשך עשרות שנות שלטונו.

3. הוא הפך אותנו לבני ערובה, הוא הצליח לשכנע אתכם שהרדיפה שלו היא הרדיפה שלכם. שהמשפטים שלו הם משפט נגדכם. בכך הוא לקח אתכם בשבי, ומוביל את כולנו, יחד עם שותפיו הקיצוניים, אל עבר דיקטטורה ואבדון.

ההבדל בינו לבין בגין הוא תהום:

בגין איחד את העם

נתניה משסע אותו

בגין ראה בכל יהודי אח

נתניהו רואה בכל מי שאינו סר למרותו בוגד

בגין ראה בממלכתיות ערך עליון

נתניהו רואה בעצמו את המדינה

עבור בגין, המדינה ומוסדותיה קדמו לכל

עבור נתניהו, המדינה היא כלי שרת למאבקיו המשפטיים ולשימור שלטונו

בגין כיבד את בית המשפט נתניהו מנהל נגדו מלחמת חורמה

בגין אמר את המשפט האלמותי "יש שופטים בירושלים"

נתניהו מוביל מתקפה פרועה להרס מערכת המשפט, כדי להימלט מדין

בגין היה סמל ליושרה וצניעות נתניהו הוא סמל לשחיתות ונהנתנות

מנהיגותו של בגין התבססה על דוגמה אישית

מנהיגותו של נתניהו עומדת בצל כתבי אישום חמורים

בגין הוביל מפלגה של העם נתניהו מוביל כת אישית

הליכוד של בגין היה בית אידיאולוגי

הביביכוד של נתניהו הוא חצר ביזנטית שבה הנאמנות היחידה היא למנהיג, ולא לדרך

וש"ס של דרעי אינה ש"ס של הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

מרן ראה בש"ס מפלגה ציונית, חברתית, שדוגלת בערך של שירות בצה"ל ובשלום. אמירתו הידועה, "אדם לפני אדמה", נאמרה כשתמך בהסכמי אוסלו.

אריה דרעי הפך אותה למפלגה חרדית-ליטאית, אנטי-ציונית, שקוראת להשתמטות מגיוס.

רבים מכם, מצביעי ש"ס, שירתתם בצה"ל, ובניכם נלחמים עכשיו בעזה ובלבנון. כיצד אתם יכולים לתמוך במנהיג שקורא לבניו שלא להתגייס, בזמן שבניכם מוסרים את נפשם?

הגיע הזמן אחיי, הגעגוע שלכם לכבוד, לשייכות ולמנהיגות חזקה הוא אמיתי ומוצדק. אנחנו לא ישראל השנייה, אנחנו ישראל הראשונה, אנחנו ציונים אוהבי ישראל.

הגיע הזמן להפסיק לסגוד לאיש שלוקח את כולנו לתהום.

הגיע הזמן להפסיק לבחור במי שלקח אותנו בני ערובה, במי שמפלג, משסע ומקריב את העם על מזבח שלטונו.

הגיע הזמן להתנתק מהאיש שמימן את החמאס ושהביא עלינו את אסון השבעה באוקטובר.

מתגעגעים למנהיג, לישירות שלו, לדמוקרטיה שלו, לדאגה שלו לחלשים. כולנו רוצים מנהיגות ישרה, ביטחונית, חברתית, ליברלית ומכבדת.

הגיע הזמן למנהיגות שראויה לנו ולמורשתנו. מנהיגות ישרה, ליברלית, דמוקרטית ומכבדת. מנהיגות שתדגול בשוויון, בחינוך, ברווחה ובביטחון לכל אזרחי ישראל, ברוח מגילת העצמאות"
2 תגובותמיון לפי
  • צודק, ביבי לא גינה את דברי אגמון וממשיך להעסיק את נתן אשל.ביבי שונה לגמרי מבגין ...
  • רק ארכי-נוכלים עם נאמנות אנסופית לשרה שורדים הרבה זמן אצל ביבי ושרה- נתן אשל, או...