יש אלפים רבים שנפגעו מהדף גם בשדה הקרב. חייבים להשקיע משאבים כדי לאבחן ולטפל בהם...
ה-CT תקין - וכאן מתחילה הבעיה: הפציעה שאלפים סובלים ממנה בלי לדעת
הם חוזרים מהמלחמה לכאורה בריאים, אלא שאז מתחילים כאבי הראש, הסחרחורות, הפגיעה בזיכרון, הקושי להירדם ועוד. חייהם נהרסים, אבל כשהבדיקות השגרתיות לא מגלות דבר, רבים מהם מאובחנים בשוגג כפוסט-טראומטיים. רק קומץ מומחים בישראל ידע לזהות שמדובר במשהו שונה לגמרי - mTBI, פגיעת מוח שנובעת בעיקר מפציעות הדף, כמו פיצוץ נ"ט, מטען בחלל סגור או טיל איראני. למרות שלא ידוע מספרם של החיילים והאזרחים שלקו בפציעה השקופה הזו, שני דברים ברורים: הם רבים - וחייבים לטפל בהם
(...)
"פגיעת ההדף עוברת דרך הגולגולת. קסדה שמגינה ממכה ישירה לא תעזור במקרה הזה, כי ההדף עובר גם אותה. יש לנו שתי שכבות במוח, שכבה חיצונית ופנימית; כשמופעל כוח על שכבות שונות שיש להן מסה שונה, התאוצה שלהן שונה ולא מסונכרנת. ואז כלי דם ועצבים שעוברים בין שתי השכבות נמתחים עד קריעה. כשזה קורה, הרקמה לא מקבלת אספקת דם וחמצן טובה. היא לא מתה, אבל אין לה את התנאים הבסיסיים שהיא צריכה לריפוי".
(...)
הפציעה מציתה מפל של אירועים כימיים שמארון מדמה להתחמצנות של תפוח: "כמו שתפוח חתוך משחיר מבחוץ, כך המוח עובר סטרס חמצוני ומאבד את הגלוטתיון, נוגד החמצון העיקרי שלו. זה מוביל לדלקת עצבית והרס של המיטוכונדריה, תחנות הכוח של התא".
ספקטרום התסמינים של הפגיעה רחב והרסני: זה מתחיל במישור הפיזי עם סחרחורות, בחילות וכאבי ראש עזים, ומחלחל גם למישור הקוגניטיבי. הנפגעים מדווחים על "חורים" בזיכרון, קשיי ריכוז חמורים ו"ערפל" מחשבתי שמונע מהם לקרוא טקסט רציף או לנהל שיחה ממוקדת. אבל המהלומה הקשה ביותר היא במישור הנפשי וההתנהגותי. הפגיעה הפיזיולוגית ברשתות המוח מתורגמת לאי-שקט קיצוני, דיכאון, חרדות, התפרצויות זעם בלתי נשלטות ופגיעה משמעותית במנגנון השינה.
(...)
הפספוס של השעות הראשונות מייצר כדור שלג, שמתנגש באבחנה מוכרת אחרת: תסמונת פוסט-טראומה. החפיפה בתסמינים - בעיות השינה, החרדות, הקושי להתרכז והדיכאון - גורמת לכך שפצועי הדף רבים מאובחנים ומטופלים באופן שגוי. "כשחייל שחברו נהרג מטיל שפגע בטנק שבו שהו, והוא מפתח PTSD, אבל במקביל חווה גם פגיעת הדף - הסימפטומים יכולים להיות מאוד דומים. זו בעיה שכל העולם מתעסק בה", אומר פרופ' פרידמן.
(...)
"ככל שדוחים את ההתערבות הטיפולית, יש התקבעות של תפיסות עצמיות שליליות, תפקוד לקוי ובעיקר דפוס של החמרה. אנשים עם פגיעה כזו עלולים להגיע מהר מאוד לדפוסי התנהגות לא בריאים של שימוש באלכוהול ובקנאביס, שמחמירים את התמונה גם ברמה הקוגניטיבית וגם ברמה ההתנהגותית. הם לא מצליחים להסתדר במקומות עבודה, בזוגיות, במשפחה ומתחילים לריב, מה שהופך לגורם סטרס בפני עצמו. במקומות האלה הליווי הפסיכולוגי מאוד חשוב. המטרה בטיפול היא לשפר את התפקוד ולתת להם חוויות של הצלחה, כי זה מוריד סטרס. ברוב המקרים אפשר להגיע להטבה לא רעה. עם טיפול מתאים, שנה אחרי הפגיעה רק כעשרה אחוזים ימשיכו לסבול מסימפטומים".
(...)
לכתבה המלאה, במקור: https://www.ynet.co.il/health/article/yokra14702220
- רק בערוצי הדכדוך מעלים את המודעות לבעיות שדורשות משאבים וטיפול. בשאר יש רק חדשות...
- קראתי והזדהתי איתם משום שרבים מהתסמינים האלו נמצאים אצלי בעקבות האירוע המוחי שעב...