לכבוד ירושלים
לפני חמש שנים, ביום ירושלים, כשמאות אלפים עלו לרגל, לבירת הנצח של העם היהודי, כשעשרות אלפים רקדו ברחובותיה היפים ודגלי ישראל בידיהם, כשחג השחרור מעול זרים בעיצומו, החרידו האזעקות את לבבות החוגגים.
התמונות נצרבו בזיכרון, יהודים, עטופים בדגלי לאום, מחפשים מחסה, בורחים מהסכנה, בליבה של בירת העם היהודי, זו הייתה תמונת הניצחון של רב המרצחים יחייא סינוואר, ומבצע "שומר חומות" יצא לדרך.
אלו היו הימים בהם הארכי מחבל סינוואר מהדרום והארכי מחבל נסראללה מהצפון, הטילו אימתם וחיתם על אזרחי ישראל, על מנהיגיה הצבאיים והמדיניים.
שלטון הטרור רשם הצלחה משמעותית תודעתית, הצלחה שהובילה לאיחוד הזירות, הצלחה שהעירה את תאי המחבלים הרדומים במדינת ישראל, רתמה אותם להבערת הערים המעורבות, לבצע לינצ'ים, פוגרומים, להטיל אימה וחרדה, וירושלים של הימים ההם קיפלה דגליה והסתגרה מאימת הטילים מעזה ומלבנון.
חמש שנים אחרי, מאות אלפי יהודים עולים לירושלים, אלפי יהודים מתפללים בהר הבית, עשרות אלפי יהודים רוקדים ברחובות ירושלים, בחורבות עזה מקוננים, בהריסות לבנון מתחננים, בהריסות קיני המרצחים סופרים את המתים, באיראן מכבים את האורות.
חמש שנים אחרי, וערביי ישראל למדו את לקח "שומר חומות", גם אחרי החורבן וההרס שהמיטה מדינת ישראל במלחמת התקומה בשבע החזיתות, הזירה הפנים ישראלית נותרה מחוץ למלחמה, בערים המעורבות לא שבו מראות האימה של פוגרומים ביהודים ושריפת בתי כנסת על ידי מחבלי הפנים.
חמש שנים אחרי, ובירושלים האחרת חג ומועד, העיר בת שלושת אלפי השנים ויותר, העיר בה התהלכו מלכים, נביאים, עולי רגל, משוררים, חולמים, ולוחמים מכל הדורות, אריות האומה, גיבורי העם היהודי.
חמש שנים אחרי, וירושלים האחרת, חוגגת 59 שנות שחרור משלטון זרים, עיר הבירה בתפארתה, בבניינה, מופת של קיום משותף, ליבו הפועם של יהודי בכל מקום שהוא, ליבו הפועם של העולם, לב האדם, הדגלים הונפו מחדש בעוז ובעוצמה.
חמש שנים אחרי, ירושלים האחרת לובשת חג, לובשת לבן, נעטפת בהילת קדושתה, נאזרת בגבורה, ענני כבוד מעליה, בניה ובנותיה על אדמתה, והיא ניצבת בתפארתה.
חמש שנים אחרי, אויביה של ירושלים עלו השמיימה בסערה, אויביה של ירושלים גולים בתוך ביתם, אויביה של ירושלים כותבים את ספר הקינות והחורבן של מי שבקשו להרוג, לאבד, להשמיד את בני העם היהודי.
חמש שנים אחרי, רחובותיה של ירושלים הומים תינוקות ,זקנים ונשים, מעלים את ירושלים על ראש שמחתם, חוגגים את השבת סלע קיומנו של עם הנצח לידי בעליו האמיתיים.
חמש שנים אחרי, מעזה לא ישגרו עוד רקטות, מלבנון לא ישגרו עוד טילים, מאיראן לא יאיימו עוד בנשק גרעיני, בעיננו חוזים בשיבת ציון, חובקים את אבניה, ממלאים את בתי הכנסת, קול הרינה עולה מחומותיה, עברה מתעורר מחדש, ההיסטוריה היהודית ניעורה.
אחרי חמש שנים, אחרי טבח שבת שמחת תורה, העם היהודי פשט את אדרת האימה והפחד, את אדרת הגלות ולבש את אדרת התחייה והתקומה, אדרת העוז וההדר, אדרת הניצחון.