*אינטרסים מצטלבים - פרשת קטאר חמורה ולא רק מהסיבה שחשבתם | טור דעה*
*פלדשטיין לא גיבור טראגי - אך גם לא בוגד • אולי הוא פעל בעצם מתוך אינטרסים מצטלבים? • מבעד להדשת כן נתניהו לא נתניהו והחוק היבש - בוא נסתכל על המהות • פרשת קטאר גייט, ההסתרה וההדלפה - כפי שעוד לא שמעתם*
בזמן שפרשת הפצרי''ת נקברת מטה מטה בלא חוקר פרשת קטאר חוזרת. השבוע חזרה פרשת קטארגייט לכותרות ללא הפסקה: הראיון עם פלדשטיין וההתכבויות שלו עם איינוהרן.
לא באתי לנתח את הפרשה הזו שעוד נחקרת בימים אלה. אני לא חושב שיש ספק שפרשה כזו חמורה. אני לא חושב שיש ספק שהיחס לפלדשטיין והנג''ד רוזנפלד (תא שבכ רובץ מחבלים ומעצר באמצע הלילה) חמורים לא פחות. אני לא חושב גם שיש ספק באמת שהפרשה קיבלה יחס מיוחד לפחות בתקשורת - כי היא קשורה לראש הממשלה.
ואחרי שאמרנו את כל זה אולי צריך להסתכל על הכל בצורה מורכבת יותר:
אין ספק שפלדשטיין לא גיבור טראגי ולא קדוש מעונה. פלדשטיין לא היה גיבור משוטה כמו שהוא אמר בריאיון בכאן 11 אלא ידע מה הוא עושה כמו שנחשף בוואצפ שלו בערוץ 15.
הוא עשה מעשים חמורים ביותר וסביר להניח שהוא עבד מול קטאר ולא רק קיבל מהם כסף כמימון צדדי. הניסיון שלו לצאת מגדרו ולהביא איש מוסד לשעבר כדי שישכנע כתב לפרסם בשם 'גורם ביטחוני' מסרים נגד מצרים ובעד קטאר, מעלים חשד כבד וסביר שאת הכסף שהוא קיבל מפולנטיק הלוביסט הקטארי הוא קיבל בשביל המסר הזה ולא סתם כך.
אין ספק שאיינהורן מעורב באירוע לחלוטין כמו פלדשטיין אבל בגלל שהוא לא אזרח הוא יצא נקי. סביר לחלוטין שאיינהורן השתמש בפלדשטיין וברצונן הטוב לנושא. ייתכן שאוריך ידע שיש כאן מסרים קטאריים שפלדשטיין מעביר, אך הוא לא היה שותף להעברה ולתהליך לכל הדעות.
אבל אני חושב שצריך להסתכל על כל המציאות שחיינו בתוכה באותה תקופה לא בעיניים של מה החוק אומר אלא בעיניים של מה היתה הכוונה. נכון, פלדשטיין עשה מעשה חמור של הונאת כתבים כאילו הוא מתדרך בשם ראש הממשלה בזמן שמעורבים בזה לכאורה מסרים פרו קטאריים.
אבל האם הוא התכוון לפגוע בביטחון המדינה? אני טוען שלא. התפיסה הרווחת אז היתה בישראל (תפיסה שאני והימין התנגדו לה אך היתה רווחות ממחנה השמאל עד בואכה באיזורים בתוך הימין - מרכז) שקטאר מדינה מורכבת. מורכבת ממה אתם שואלים? מצד אחד היא תומכת טרור כמו איראן, ממנת את חמאס. מצד שני בניגוד לאיראן היא רוצה להתקרב למערב.
עניין החטופים נתן לה לשחק את המשחק הכפול שהיא כה אוהבת: מתווכת. ככה היא יכולה להסביר את קשריה הקרובים עם חמאס בכך שהיא מתווכת ושזה בשביל החטופים והמערב.
בישראל אז, היו רבים שבשביל החטופים היו מוכנים לתת לקטאר את האינטרס הזה והעיקר שתצליח בתיווך שלה. (האמת שזה עוד בקטנה יחסית לקריאות להשאיר את חמאס בשלטון ואת סינוואר חי בעזה) התפיסה היתה שקטאר היא היחידה שיכולה באמת ללחוץ על חמאס ולהוציא ממנו את החטופים (מה שלימים מתברר כשטות גמורה, קטאר היא זו שחיבלה במשא ומתן עד התקיפה בדוחה)
איפה פלדשטיין בעניין אתם שואלים? הוא מבחינתו חשב שהוא עושה 1+1. אינטרסים מצלטבים. גם האינטרס הישראלי מבחינתו זה ללטף את קטאר כדי שתלחץ על חמאס. ואם אפשר להרוויח מזה כסף על הדרך למה לא? כדי להרוויח את הכסף צריך לעבוד ולספק שירות לקטאר והוא לחץ לכאורה על עיתונאים בשביל להוכיח למשלם מקטאר שיש סיבה לתשלום.
אבל האם זה בגידה? ממש לא. האם הוא העלה בדעתו שהוא פוגע בביטחון המדינה? עוד יותר לא.
פלדשטיין (לכאורה) קיבל כסף מקטאר כדי להעביר את מסריה בישראל ואף עבד על עיתונאים לשם כך וניצל את תפקידו בלשכת ראש הממשלה אבל, הוא לא חשב שהוא פוגע בביטחון המדינה, רק נותן לקטארים את מה שהם רוצים ועל הדרך מקבל מהם כסף. אינטרסים מצטלבים לא אינטרסים של בגידה.
כל זה פרשת קטארגייט אבל מה עם פרשת ההסתרה וההדלפה?
מעבר לעניין החוקי היבש שחלקו אבוסרדי לחלוטין (לדוגמה: אם ארי רוזנפלד נג''ד אמ''ן היה מעביר את המסמך ישירות לנתניהו - זה היה חוקי. בגלל שהוא העביר זאת דרך פלדשטיין - עבירה פלילית). אפשר להסתכל על החוק אבל שוב פעם מעצבן שכמותי, אני מעדיף להסתכל על המהות.
המהות היא שנג''ד א' ראה לנגד עיניו את הנגדת נ' שלא העבירה את המידע המודיעיני על אימוני חמאס שלה בדרכים לא מקבולות אלא חיכתה שהוא יעבור בדרכים הכשרות. אולי אם היא היתה מצליחה, ה-7 באוקטובר היה נראה אחרת.
הוא רואה זאת לנגד עיניו ושם מטרה להעביר לנתניהו את המסמך. הבעיה היא לא העברה שלא כדין - אלא ההסתרה מראש הממשלה.
חוקית - הוא עבר עבירה פלילית. מהותית? ממש לא. מה שמנסה להסתכל על מה שהיה אז במשקפיים נורמליות וחוקיות הוא לא נורמלי.
ההדלפה לבילד זה עניין אחר, אבל כאן הצביעות והאיפה ואיפה זועקות לשמיים: כמה הדלפות כאלה היו מהצבא שלא נחקרו ודווקא כאן יש שעיר לעזאזל נוח, כי זה קשור ללשכת נתניהו.
הצנזורה פסלה נכון. אבל הצנזורה (כמה מפתיע) לא פסלה מסמכים שתומכים בעמדת הצבא. זה מה שקורה שיש לך גוף שיש לו אג'נדה אחת וגם יקבע איזה מסר הוא מצונזר ואיזה מסר הוא לא משיקולים 'ביטחוניים'.
הפרשה הזו חמורה, אבל לא רק מהסיבות שחושבים. המבט של כולנו מימין ומשמאל צריך להיות רחב מהשאלה החוקית והפוזיציה - המבט צריך להיות במהות. גם המהות תסיט אותנו לרגע מהשאלה החשובה - זה בעד נתניהו או נגדו?
דניאל כהן, חדשות 555